הפעלת עסק כיחיד או כחברה

קיימים כל מיני שיקולים והיבטים בעניין זה, שאת העיקריים שבהם נפרט להלן.

כפי שתראו, חלק מהשיקולים וההיבטים הללו מצדד בהקמת העסק בסטאטוס של חברה, בעוד חלקם האחר מצדד בהקמת העסק בסטאטוס של עובד עצמאי.  לפיכך, התשובה לשאלה זו איננה אחידה, וההחלטה הסופית בעניין זה צריכה להתקבל בהתאם לנסיבותיו האישיות והספציפיות של כל מקרה לגופו. לשם כך מומלץ מאד גם להתייעץ עם רו"ח שבקי בסוגיה זו.

היבט האחריות המשפטית (יתרון להפעלת העסק כחברה)

אחד היתרונות המרכזיים והמשמעותיים של פתיחת עסק כחברה בע"מ, להבדיל מפתיחת עסק כעובד עצמאי, מתבטא בעקרון הפרדת האישיות המשפטית שחל על חברה בע"מ.

עקרון זה קובע שלחברה יש מעין מסך התאגדות שמפריד בינה לבין בעלי מניותיה, כך שלחברה יש אישיות משפטית עצמאית משלה, אשר נפרדת מהאישיות המשפטית של בעלי מניותיה.

המשמעות של עיקרון זה היא שכלל, לבעלי המניות אין אחריות אישית לפעולות החברה וחובותיה.

החברה יכולה איפוא לכרות הסכמים, להתקשר בעסקאות, לצבור חובות, לתבוע ולהיתבע, ולעשות מגוון פעולות נוספות, וכל זאת שהן תחייבנה גם את בעלי מניותיה באופן אישי.

כלומר, אם למשל נוצר לחברה חוב כלשהו כתוצאה מפעולותיה, אזי בעל החוב יוכל לנקוט בהליכים משפטיים בגין חוב זה (ולמשל להגיש תביעה, להטיל עיקולים, לנקוט במגוון הליכי הוצל"פ ועוד), רק כנגד החברה בלבד, בעוד שהוא מנוע מלנקוט אותם גם כנגד בעלי מניותיה (למעט במקרה שבו הם חתמו על ערבות אישית לאותו חוב).

לכלל זה יש חריג במקרה שבו בעלי המניות התנהגו בחוסר תום לב, ופעלו במטרה לרמות או שהם נטלו סיכון בלתי סביר לגבי יכולת החברה לפרוע את חובותיה.

ככל שבעל החוב יצליח להוכיח טענה זו, בית המשפט רשאי להורות על הרמת מסך ההתאגדות שמפריד בין החברה לבעלי המניות, ולחייב את בעלי המניות לשאת באופן אישי בחובות החברה.

אגב, יש לקחת בחשבון שבעלי מקצועות מסוימים, כגון עו"ד, רופא, רו"ח, וכדומה, אינם רשאים לפתוח חברה בע"מ, ועל כן אין באפשרותם ליהנות מיתרון הפרדת האישיות המשפטית שקיים בחברה בע"מ.

יתרונות נוספים להפעלת עסק כחברה

תדמית

מקובל לסבור שהפעלת העסק כחברה מעניקה לו תדמית רצינית יותר ומוניטין, מאחר שהציבור הרחב נוהג לראות בפעילות עסקית במסגרת חברה כאינדיקציה לאיכותה, הצלחתה, ויוקרתה שלה, בעוד עסק של עובד עצמאי נתפס כעסק קטן ופחות משמעותי.

ישנם גם מכרזים שכוללים תנאי סף לפיו המציע חייב להיות מאוגד כחברה בע"מ.

יציבות

הפעלת העסק כחברה נחשבת גם ליציבה יותר, מאחר שיש לה אורך חיים בלתי מוגבל לכאורה, וגם יותר נח להעביר בה בעלות או להחליף מנהלים.

גיוס הון

קל יותר לגייס הון ממשקיעים עבור חברה, בפרט שניתן להעניק להם מניות בחברה בתמורה לכספים שהם משקיעים בה.

זכויות סוציאליות לפי דיני עבודה

בעל עסק עצמאי איננו זכאי לזכויות הסוציאליות שדיני העבודה מעניקים לעובדים שכירים בארץ, כגון ימי חופשה, ימי מחלה, דמי הבראה, פיצויי פיטורים, דמי אבטלה, ועוד.

לעומת זאת, בעל חברה שהינו גם עובד שכיר שלה יכול ליהנות מזכויות אלו.

ההיבט החשבונאי (תלוי בסוג העסק)

ככלל קיימות שתי שיטות לרישום חשבונאי: שיטה חד צדדית ושיטה דו-צדדית/כפולה.

השיטה החד-צדדית הינה שיטה פשוטה אשר רושמת הכנסות (מכירות) והוצאות (קניות) בלבד, ולכן היא גם זולה יותר.

השיטה הדו-צדדית הינה שיטה מורכבת יותר, ולכן היא גם יקרה יותר. בנוסף לרישום ההכנסות וההוצאות, שיטה זו גם רושמת גם נכסים והתחייבויות. 

השיטה הכפולה מאפשרת לעקוב אחר היבטים שונים של העסק, כגון היקף הרכוש הקבוע, היקף המלאי, היקף ההון העצמי, גובה חובות לקוחות, ספקים, בנקים, ואף מאפשרת להפיק דו"ח מאזן ודו"ח רווח והפסד. 

הודות לכך, השיטה הכפולה מספקת מידע מלא יותר על מצבו של העסק ואיתנותו הפיננסית. בנוסף היא גם מונעת טעויות ותקלות ומסייעת לגלות אי סדרים בעסק, ולכן היא גם יותר נכונה, אמינה, ויעילה.

לפי הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג-1973, כל חברה בע"מ, ללא תלות בהיקף המחזור שלה, וכן יחידים בעלי עסקים עצמאיים גדולים יחסית (מבחינת היקף הכנסות/עובדים), חייבים לבצע את הנהלת החשבונות שלהם לפי השיטה הכפולה, בעוד יחידים בעלי עסקים עצמאיים קטנים צריכים לבצע את הנהלת החשבונות שלהם לפי השיטה החד-צידית. 

רוב בעלי העסקים העצמאים נחשבים כעסקים קטנים (במיוחד בתחילת דרכם), ולכן רוב בעלי העסקים העצמאיים מחוייבים בשיטה החד צדדית.  

באופן כללי ניתן לומר שכאשר מדובר בעסק פשוט מטבעו, כגון עסק של עו"ד, רו"ח, פסיכולוג, רופא וכדומה, אין צורך להתאגד כחברה, וניתן להסתפק בשיטת הרישום החד צדדי. כאשר מדובר בעסק מורכב יותר, שכרוך בהחזקת מלאי, רכוש קבוע, ומעקב אחר חובות לקוחות, ספקים, הבנקים וכדומה, עדיף להתאגד כחברה ולנהל שיטת רישום כפולה.

שיקולי מס (תלוי בסכום ההכנסות של העסק)

יחיד בעל עסק עצמאי בישראל (וגם עובד שכיר) משלם מס הכנסה בגין הכנסותיו, לפי שיעור אחוז המס השולי שחל עליו, קרי, לפי מדרגת המס שחלה עליו.

שיטת מיסוי מס הכנסה של עובד בישראל (שכיר או עצמאי) הינה שיטה פרוגרסיבית: ככל שההכנסה שלו עולה, כך גם עולה מדרגת המס שחלה עליו, וזאת בשיעור שנע מ-10% ועד 47%. מי שהכנסתו השנתית עולה על סכום מדרגת המס הגבוהה ביותר, בשיעור של 47%, חייב לשלם גם "מס יסף", בשיעור של 3%, כך שבסך הכל יהא עליו לשלם מס בשיעור של 50%.  עם זאת, העובד גם זכאי להקלות מס שונות, כגון נקודות זיכוי, פטורים ממס, הטבות מס, ניכויי מס, וכדומה.

בנוסף לתשלום מס ההכנסה, על העובד לשלם בגין הכנסתו גם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, בשיעורים שאף הם נגזרים באחוזים מהכנסתו.

חברה בישראל משלמת בגין הכנסותיה רק מס חברות, ששיעורו הינו 23% נכון לשנת 2024, בעוד הכנסותיה פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

אם בעל מניות בחברה יבחר למשוך לעצמו דיבידנד מתוך עודפי החברה לאחר תשלום מס החברות, יהיה עליו לשלם מס דיבידנד בגינו, בשיעור של 25% לבעל מניות רגיל, או 30% לבעל מניות מהותי (מחזיק לפחות 10% ממניות החברה). בנוסף, גם הדיבידנד פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

אז מה עדיף מבחינה מיסוית: למשוך משכורת מעסק עצמאי או למשוך דיבידנד מחברה?

כלומר, האם כדאי לנהל עסק כיחיד עצמאי למשוך ממנו משכורת בכפוף לתשלום מס הכנסה + דמי ביטוח לאומי + ודמי ביטוח בריאות, או אולי עדיף לנהל את העסק כחברה ולמשוך ממנה דיבידינד בכפוף לתשלום מס חברות + מס דיבידנד?

ההערכה היא שעד הכנסה בסך של כ-25,000 ₪ לחודש, עדיף לפעול כעסק עצמאי ולמשוך ממנו משכורת.

אם ההכנסה של העסק הינה מעל 25,000 ₪ לחודש, עדיף לפעול כחברה בע"מ, למשוך ממנה משכורת בסך של 25,000 ₪, ואת היתרה למשוך ממנה כדיבידינד.

אגב, בעל החברה יכול לבחור שלא למשוך ממנה כספים, אלא להשאיר אותם בחברה, ולהשקיע אותם כהון חוזר לצרכי פיתוח החברה, ולמשל, לרכוש ציוד לחברה כגון מכונות, מלאי, וכדומה. רכישות אלו יירשמו בספרי החברה כהוצאה מוכרת, שבעקיפין תקטין את מס החברות שיחול על החברה.

לחלופין, הוא גם יכול לבחור למשוך ממנה כספים בצורת משכורת, כלומר, כעובד שכיר שלה, שאז יהיה עליו לשלם מס הכנסה בגין אותה משכורת בהתאם למס השולי שחל עליו כיחיד, וכן לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. גם משכורת זו נחשבת כהוצאה מוכרת, כך שאף היא תקטין את מס החברות שיחול על החברה.

שיקולי עלויות כספיות שוטפות (יתרון להפעלת העסק כיחיד)

ככלל, הפעלת עסק בחברה כרוכה בהליכים ביורוקרטיים מסויימים ועלויות תפעול שוטפות, שהפעלת עסק כיחיד פטורה מהם:  

• עלויות רישום החברה. לצורך פתיחת עסק כיחיד עצמאי, יש לפתוח לו תיקים ברשויות מע"מ, מס הכנסה, וביטוח לאומי. לצורך פתיחת עסק כחברה, יש גם לרשום אותה כחברה ברשם החברות, לפני שפותחים לה את כל התיקים הללו.  
  מעבר לטרחה שכרוכה בו, הליך רישום החברה גם כרוך בעלויות תשלום אגרת רישום חד פעמית.  
  נכון לשנת 2024, מדובר בסך של 2,412 ₪ ₪ לרישום מקוון, או 2,944 ₪ לרישום שאינו מקוון (למעט חל"צ). 
  בנוסף לסכום אגרת הרישום, יש להוסיף גם את סכום שכר הטרחה של עוה"ד שמטפל בהליך רישום החברה. אמנם, ניתן לבצע את הליך הרישום באופן מקוון וללא עו"ד, ובכך לחסוך גם את עלות שכר טרחתו. אולם ככלל עדיף להסתייע בשירותיו עו"ד, שיוכל לסייע לכם בהבנת המשמעויות של מסמכי רישום החברה, ולמשל להבין מה ההבדל בין הון מוקצה להון נפרע, או אף להכין לכם תקנון חברה שיותאם לצרכיכם. במקרים מסויימים מומלץ להסתייע בשירותיו של עו"ד גם לצורך עריכת הסכם מייסדים.    
• עלויות אגרה שנתית. לאחר רישום החברה, עליה לשלם מדי שנה אגרה שנתית לרשם החברות, שגם סכומה מתעדכן מעת לעת.  
  נכון לשנת 2024, מדובר בסך של 1,262 ₪ לרישום עד ליום 31.3.23, או 1,675 ₪, לרישום מיום 1.4.2024 ואילך (כולל חל"צ).
• עלויות דו"ח שנתי לרשם החברות. בנוסף לתשלום האגרה השנתית, כל חברה מחוייבת להגיש לרשם החברות גם דו"ח שנתי, חתום ע"י דירקטור של החברה בפני עו"ד או רו"ח מבקר, וזאת בין אם מדובר בחברה פרטית ובין אם מדובר בחברה ציבורית. מדובר בדו"ח שכולל פרטים עדכניים על מצב החברה, לרבות פרטי בעלי המניות, הדירקטורים, חלוקת הון מניות, רו"ח מבקר, כתובת עדכנית, ועוד, במטרה ליידע ולעדכן את הציבור הרחב אודות מצב החברה.
• עלויות מינוי רו"ח מבקר: סעיף 154 לחוק החברות קובע שכל חברה חייבת למנות רואה חשבון  שיבקר את הדו"חות הכספיים השנתיים של החברה ויחווה דעתו עליהם.  מטרת מינוי רו"ח המבקר הינה לוודא שהדו"חות הכספיים של החברה אכן ערוכים כדין ולפי כללי החשבונאות המקובלים.  
• עלויות הנהלת חשבונות: כפי שצוין לעיל, ניהול עסק במסגרת חברה מחייב תמיד עריכת הנהלת חשבונות כפולה, שעלויותיה יקרות יותר מהנהלת חשבונות חד צדדית.
• עלויות סגירת חברה: סגירת החברה מחייבת לערוך הליך לפירוק החברה, שהינו הליך ארוך, מורכב, וגם הוא כרוך בעלויות שונות.

התייעצו איתנו

אנו בפירמת רואי חשבון EA&CO CPA נשמח לעמוד לשירותכם החל מלב הייעוץ בפתיחת העסק העצמאי ועד לליווי החשבונאי השוטף.