הנהלת החשבונות של בעל עסק עצמאי שמוגדר כעוסק פטור הינה הרבה פחות מורכבת ותובענית מהנהלת חשבונות של עוסק מורשה, וגם עשויה להיות יותר זולה ממנה. שכן, בעוד הנהלת החשבונות של עוסק פטור צריכה להתבצע רק לפי השיטה החד צידית, הפשוטה והרגילה, אזי הנהלת החשבונות של עוסק מורשה שמחזור עסקאותיו עולה על סכום מסויים חייב להתבצע לפי השיטה הכפולה, שהינה הרבה יותר מורכבת ויקרה. להלן מדריך מקיף מטעם משרד רואי חשבון אדגר אגייב, מאחלים קריאה נעימה ומועילה.
מי מוגדר כעוסק פטור
עוסק פטור הינו יחיד בעל עסק לממכר מוצרים או למתן שירותים מסויימים שגודל מחזור העסקאות (ההכנסות) השנתי שלו אינו עולה על סכום מסויים, שמתעדכן מעת לעת. לפיכך, חברה בע"מ איננה יכולה להיות עוסק פטור, והיא תמיד תוגדר כעוסק מורשה, ללא קשר להיקף המחזור השנתי שלה. נכון לשנת 2022, המדובר במחזור שנתי שאינו עולה על 102,292 ₪ (בחלוקה חודשית: 8,524 ₪). מי שמחזורו השנתי עולה על סכום זה יוגדר כ-"עוסק מורשה". עם זאת, ישנם בעלי מקצוע מסויימים, בעיקר בעלי מקצועות חופשיים, אשר בכל מקרה יוגדרו כעוסק מורשה, וזאת גם מחזורם השנתי הינו נמוך מסכום זה. מדובר למשל עו"ד, רו"ח, רופא, פסיכולוג, אדריכל, ועוד.
מהי המשמעות של מעמד העוסק הפטור
יודגש כי מעמד העוסק הפטור רלוונטי רק לגבי חבויותיו כלפי מע"מ, כך שהוא איננו פוטר אותו מכל אחריות וחובה שחלות על כל בעל עסק כלפי רשויות מס הכנסה והביטוח הלאומי. לפיכך, גם העוסק הפטור צריך לדווח לרשות המסים על הכנסותיו ולשלם לה מס ההכנסה בגינן, וגם הוא צריך לשלם דמי ביטוח לאומי למוסד לביטוח לאומי. לגופו של עניין, מעמד העוסק הפטור מעניק לו את הפטור מלגבות את סכום המע"מ מלקוחותיו ולהעביר אותו לרשות המסים, דבר שמוזיל משמעותית את עלות המוצר/שירות שהוא מספק להם. זאת, בשונה מעוסק מורשה, שמצד אחד, חייב אמנם לגבות מלקוחותיו גם את סכום המע"מ, אך מצד שני, הוא גם רשאי לקזז את המע"מ שהוא עצמו שילם במסגרת הרכישות וההוצאות שלו עבור העסק שלו, ולהעביר רק את ההפרש ביניהם לרשות המסים.
הנהלת חשבונות לעוסק פטור בהיבט המע"מ
פטור מגביית מע"מ והגשת דו"חות מע"מ תקופתיים. כאמור, העוסק הפטור איננו צריך לגבות מלקוחותיו גם את תשלום המע"מ בנוסף לסכום התמורה עבור המוצר או השירות שהוא מספק להם, ובמקביל הוא גם איננו רשאי לקזז את סכום המע"מ שהוא עצמו משלם בעת ביצוע רכישות והוצאות עבור העסק שלו. מאחר שהעוסק הפטור איננו גבוה מע"מ מלקוחותיו, הוא איננו מוציא להם חשבונית מס, כי אם חשבונית עסקה רגילה בלבד, שמהווה מעין דרישת תשלום. עם קבלת התמורה מלקוחותיו, עליו כמובן להוציא להם גם קבלה.
בנוסף, העוסק הפטור גם פטור מהחובה להגיש לרשות המסים דו"חות מע"מ תקופתיים, מדי חודש או חודשיים, אשר חלה על העוסק המורשה. תחת זאת, עליו להגיש לרשות המסים הצהרה אחת בלבד מדי שנה, וזאת כפי שיוסבר להלן. הצהרת עוסק פטור. על העוסק הפטור להגיש לרשות המסים הצהרה אחת בלבד מדי שנה, עד ליום ה-31 בינואר, שבה עליו להצהיר על מחזור העסקאות שהיה לו בשנת המס שחלפה (תקנה 15 תקנות מס ערך מוסף (רישום), תשל"ו-1976).
מטרת הגשת הצהרת העוסק הפטור לרשות המסים הינה לאפשר לה לבדוק האם הכנסותיו של העוסק הפטור חצו במהלך שנת המס שחלפה את תקרת הפטור (קרי, הכנסות בהיקף של 102,292 ₪, נכון לשנת 2022). שכן, ככלל, כל עוסק פטור שעבר את תקרת הפטור במהלך שנת המס, צריך לדווח על כך מיוזמתו לרשויות מע"מ, וממועד הדיווח הוא יהפוך מעוסק פטור לעוסק מורשה. אולם, עוסק פטור שעבר את תקרת הפטור במהלך שנת המס ולא דיווח על כך כנדרש, וכתוצאה מכך רשות המסים עלתה על עובדה זו רק עם קבלת ההצהרה השנתית שלו, ייאלץ לשלם מכיסו הפרטי את המע"מ בגין החריגה שעולה על תקרת הפטור.
לשם הגשת הצהרת העוסק הפטור, בתחילת כל שנת מס קלנדארית נשלח לעוסקים הפטורים טופס הצהרה על כל מחזור העסקאות שלהם (קרי, כל ההכנסות, להבדיל מרווחים בלבד) בשנת המס שעברה, אותו עליהם למלא ולהגיש לרשויות מע"מ (שנת מס קלנדארית מתחילה ביום 1 לינואר ומסתיימת ביום 31 לדצמבר). ניתן להגיש את טופס ההצהרה באופן מקוון באתר האינטרנט של רשות המסים, באופן ידני במשרדי מע"מ האזוריים שאליהם משתייך העוסק הפטור, או על ידי מייצג מקצועי של העוסק הפטור, כגון רואה חשבון או יועץ מס.
הנהלת חשבונות של עוסק פטור בהיבט מס הכנסה
כפי שצויין לעיל, מעמד העוסק הפטור רלוונטי רק לגבי חבויותיו כלפי מע"מ, ועל כן הוא איננו פוטר אותו מכל אחריות וחובה שחלות על כל בעל עסק כלפי רשויות מס הכנסה. לפיכך, וכמו כל בעל עסק עצמאי אחר, גם העוסק הפטור חייב לדווח לרשות המסים על העסקאות שהוא ביצע במסגרת העסק שלו ולהעביר לה תשלומי מס הכנסה בגין הכנסותיו ממנו.
אופן חישוב מס ההכנסה
הכנסותיו של עוסק פטור מחושבות כהכנסה אישית שלו, וזאת כפי שהן מחושבות גם לגבי עוסק מורשה ועובד שכיר. שיעור מס ההכנסה שחל על העוסק הפטור, העוסק המורשה, והעובד השכיר, הינו שיעור זהה אף הוא, אשר נקבע באופן פרוגרסיבי לפי מדרגות המס. עם זאת, ובשונה מעובד שכיר, העוסק הפטור (כמו גם העוסק המורשה) רשאי לקזז מההכנסות שלו את ההוצאות שהוא הוציא עבור העסק שלו. בנוסף, חישוב סכום מס ההכנסה שחל על עוסק פטור (ועוסק מורשה) נעשה לפי הכנסתו השנתית, ונקבע באמצעות שומה סופית שרשות המסים עורכת לאחר שהעוסק הפטור הגיש את הדו"ח השנתי שלו לאחר סיום שנת המס. עם זאת, גביית תשלום מס ההכנסה כשלעצמו איננה נעשית רק בסוף שנת המס, כי אם במהלך שנת המס השוטפת ובאמצעות תשלום מקדמות המס, וזאת כפי שיוסבר להלן.
תשלום מקדמות המס
תשלום מס ההכנסה על ידי העוסק הפטור במהלך שנת המס השוטפת נעשה באמצעות תשלום מקדמות המס, ועל חשבון שומת המס הסופית שלו, שתיקבע רק לאחר הגשת הדו"ח השנתי. לאחר פתיחת התיק והרישום במשרדי מס הכנסה, נשלח לבעל העסק פנקס מקדמות שמכיל שוברי תשלום, באמצעותם על בעל העסק לדווח לרשות המסים על מחזור העסקאות שלו ולשלם לה את סכום המקדמות כפי שנקבע בפנקס. שיעור מקדמות המס נקבע על ידי רשויות המס בתחילת כל שנת מס, וזאת כאחוז מסויים ממחזור העסקאות (ההכנסות) הצפוי של הנישום במהלך שנת המס. אם מדובר בעסק חדש, שהוקם זה עתה, מחזור העסקאות הצפוי של העסק נקבע לפי הענף המקצועי אליו משתייך העסק, והערכת בעל העסק לגבי המס המשוער שהוא צפוי להתחייב בו עם התשלום הראשון של המקדמות. כאשר מדובר בעסק ותיק, שפועל לפחות שנה, שיעור אחוז המקדמות שלו ייקבע בהתאם לרווחיו בשנת המס הקודמת. עם זאת, ניתן לבקש בכל עת להגדיל, להקטין ואף לבטל את תשלום המקדמות.
כמו כן, ניתן לקזז מסכום המקדמות מס שנוכה במקור, ושלא משכר. את המקדמות ניתן לשלם באופן מקוון באתר האינטרנט של רשות המסים, או באמצעות שובר תשלום מיוחד שניתן להזמין במשרדי מס הכנסה. לצורך תשלום מקדמות המס, על בעל העסק לדווח לרשות המסים על מחזור העסקאות שלו (קרי, שיעור ההכנסות, להבדיל מרווחים), וזאת מדי חודש או חודשיים, ולשלם לה את סכום המקדמות, וזאת עד ל-15 בחודש שלאחר התקופה המדווחת. עוסקים שמשלמים באמצעות כרטיס אשראי יכולים לשלם את המקדמות עד ל-19 מידי חודש. הדיווח הדו חודשי הינו אפשרי רק לעוסקים שסכום המס השנתי שלהם מגיע עד 35,000 ₪, ואשר קיבלו אישור לדיווח דו חודשי מטעם רשות המסים. כאמור, תשלום מקדמות המס נעשה על חשבון שומת המס הסופית של העסק, שתיקבע רק לאחר הגשת הדו"ח השנתי, וכפי שיוסבר להלן.
הגשת דו"ח שנתי
הדו"ח השנתי הינו דו"ח שמשמש לחישוב סכום מס ההכנסה השנתי שבו חב העוסק הפטור, ולבירור האם קיים פער בין סכום מס ההכנסה השנתי שחל עליו, לבין סכומי המס שהוא שילם במהלך השנה באמצעות מקדמות המס החודשיות שלו. אם יסתבר שסכום המקדמות גבוה מסכום המס השנתי, העוסק הפטור יהיה זכאי לקבלת החזר מס מרשות המסים. אם יסתבר שסכום המקדמות נמוך מסכום המס השנתי, העוסק הפטור יצטרך לשלם לרשות המסים את ההפרש. ככלל, על העוסק הפטור להגיש את הדו"ח השנתי שלו באמצעות טופס 1301. אולם, אם ההכנסות שלו מהעסק ביחד עם יתר הכנסותיו מיגיעה אישית (כגון עבודה, קיצבה וכדומה) אינן עולות על 60,000 ₪ בשנת המס (נכון לשנת 2022), הוא יכול להגיש דו"ח שנתי מקוצר, באמצעות טופס 137, בעל עמוד אחד בלבד, שאינו כולל חישוב מס, ולכן גם לא נדרש למלא בו גם שדות של זיכויים וניכויים השונים. החל מאפריל 2021 ואילך ניתן להגיש לרשות המסים את הדו"ח השנתי עבור השנים מ- 2019 ואילך באופן מקוון ובאמצעות אתר האינטרנט של רשות המסים, בצירוף כל המסמכים שנלווים לו, וזאת ללא צורך בהגשה פיזית-ידנית למשרדי רשות המסים. אולם, אם הדו"ח ישודר באופן מקוון ללא המסמכים הנלווים לו וללא חתימה, אזי יש להדפיסו, לצרף לו את המסמכים הנלווים, ולהגיש אותו באופן פיזי-ידני במשרד השומה.
הגשת הצהרת הון
כמו כל עוסק, גם עוסק פטור צריך להגיש הצהרת הון לרשויות מס הכנסה, מדי 5-4 שנים. במסגרת הצהרת ההון עליו להצהיר על כל הנכסים שנמצאים בבעלותו ועל כל ההתחייבויות שלו, בארץ ובחו"ל, נכון למועד ההצהרה, ולצרף לה מסמכים לאימות הפרטים שצויינו בה. במסגרת הנכסים, יש לציין נכסי נדל"ן, כלי רכב, תוכניות חיסכון, מניות וני"ע, כספים במזומן, תכולת דירת המגורים שלו, תכשיטים, ועוד. כמו כן יש לציין נכסים או כספים שהתקבלו בירושה או במתנה. במסגרת ההתחייבויות, יש לציין תשלומי משכנתא, התחייבויות כספיות כלפי גורמים אחרים, וכן כל הלוואה שהנישום נטל ושעליו להחזיר. ההפרש בין הנכסים של העוסק הפטור לבין ההתחייבויות שלו, מהווה את הסך הכולל של ההון שעליו הוא מצהיר.
הנהלת חשבונות של עוסק פטור בהיבט הביטוח הלאומי
תחילה יש להיות מודע לכך שמבחינת המוסד לביטוח לאומי, לא כל בעל עסק נחשב אוטומטית כעובד עצמאי, כי אם רק בעל העסק שעונה על אחד מבין התנאים החילופיים הבאים:
- הוא עוסק במשלח ידו לפחות 20 שעות בשבוע בממוצע.
- הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו איננה נמוכה מ- 50% מהשכר הממוצע (נכון לשנת 2022, מדובר בסך של 5,276 ₪).
- הוא עוסק במשלח ידו לפחות 12 שעות בשבוע בממוצע + הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו איננה נמוכה מ-15% מהשכר הממוצע (נכון לשנת 2022, מדובר בסך של 1,583 ₪).
(מי שאיננו על אחד מהתנאים הללו, לא יוגדר כ-"עובד עצמאי" בביטוח הלאומי, כי אם כ-"בעל הכנסה שלא מעבודה", ובמקרה כזה יהיה עליו לשלם את דמי הביטוח לפי מעמד זה). על העוסק הפטור לשלם את דמי הביטוח הלאומי שלו מדי חודש בחודשו, וזאת באמצעות תשלום מקדמות. גובה המקדמות נקבע לפי גובה המחזור השנתי (ההכנסות) שצפוי לעסק לפי הערכתו של העוסק הפטור, וזאת כפי שהוא ציין ב-"טופס דין וחשבון רב שנתי" שהוא הגיש למוסד לביטוח לאומי לצורך פתיחת התיק אצלו. הסכום הסופי של דמי הביטוח הלאומי שחלים על העוסק הפטור ייקבע רק לאחר הגשת הדו"ח השנתי שלו למס הכנסה. אם יסתבר שסכום המקדמות ששולם על ידו בפועל הינו גבוה מהסכום הסופי, הוא יהיה זכאי לקבלת החזר מהמוסד לביטוח הלאומי. אם יסתבר שסכום המקדמות ששולם על ידו בפועל הינו נמוך מהסכום הסופי, הוא יצטרך לשלם את ההפרש למוסד לביטוח לאומי.
התייעצו עמנו
אנו במשרד רואי חשבון אדגר אגייב מתמחים במתן שירות לעוסקים פטורים, תוך הקפדה על יחס חם ואישי. בכל שאלה והתייעצות בנושא הנהלת חשבונות לעוסק פטור, וכן בנושאים כגון ראיית חשבון לעוסקים פטורים, אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר טלפוני או להשאיר פניה באתר.