русский 050-881-7217

מהם תקני IFRS?

תקני IFRS International Financial Reporting Standards) - "תקני דיווח כספי בינלאומיים") הינם כללי תקינה חשבונאית בינלאומית לעריכת דו"חות כספיים של חברות ציבוריות, אשר מקובלים כיום במדינות רבות ברחבי העולם, לרבות ישראל.

תקני IFRS International Financial Reporting Standards)  - "תקני דיווח כספי בינלאומיים") הינם כללי תקינה חשבונאית בינלאומית לעריכת דו"חות כספיים של חברות ציבוריות, אשר מקובלים כיום במדינות רבות ברחבי העולם, לרבות ישראל.

תקני IFRS נקבעים ומתפרסמים מעת לעת על ידי IASB   International Accounting Standard Board)- המוסד הבינלאומי  לתקינה בחשבונאות), שהינו גוף עצמאי פרטי בינלאומי, שבסיסו בלונדון, אנגליה.

 

תקני IFRS נועדו להחליף את התקנים הבינלאומיים שקדמו להם, בשם תקני IAS (International Accounting Standards), אשר נקבעו ע"י IASC  International Accounting Standard Committee)).

ה- IASB  הוקם בשנת 2001, ומאז הוא מחליף את ה- IASC בכל הקשור לקביעת תקינה חשבונאית בינלאומית.

 

בשנת 2003 פורסמו לראשונה הגרסאות הראשוניות של תקן IFRS  מספר 1 בדבר אימוץ לראשונה של תקני IFRS, ותקן IFRS  מספר 2 בדבר הערכת המלאי וסיווגו.


מהי מטרת תקני IFRS?

 

מטרת תקני IFRS הינה להפוך את הדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות השונות ברחבי העולם לדו"חות אחידים ועקביים, וכן הרבה יותר בהירים, מובנים, מהימנים, שקופים, ויעילים.

 

תקני החשבונאות מהווים את מערכת החוקים והכללים שלפיהם יש לבצע את הרישומים החשבונאיים ולערוך את הדו"חות הכספיים. מאחר שכל מדינה קובעת לעצמה את מערכת תקני החשבונאות שלה, נוצרו עם השנים הבדלים בין השיטות החשבונאיות שמציגים ביטויים שונים לאותם אירועים פיננסיים שאירעו לחברות ממדינות שונות, דבר שמקשה מאד על הבנת הדו"חות הכספיים של החברות והשוואתם.

 

תקני IFRS יוצרים, איפוא, שפה חשבונאית משותפת וגלובאלית שניתנת להבנה בכל רחבי העולם, על ידי רואי חשבון, בעלי החברות הציבוריות, משקיעים, רגולטורים ממשלתיים, וכל מי שמעוניין בכך.

 

אחידות הדו"חות הכספיים של החברות השונות מכל רחבי העולם מקלה באופן משמעותי על ניתוח ביצועי החברות וההשוואה ביניהן.

 

תקני IFRS מטפחים שקיפות ואמון בשווקים הפיננסיים הגלובליים ובחברות הציבוריות שרשומות בהם, במיוחד בקרב ציבור המשקיעים, דבר שתורם לעריכת עסקאות ולצמיחת הכלכלה.


היכן מקובלים בעולם תקני IFRS?

 

נכון לשנת 2023 תקני IFRS מקובלים בכ- 140 מדינות ברחבי העולם, לרבות ישראל, מדינות האיחוד האירופי (שהיו הראשונות לאמץ תקנים אלו, בשנת 2002), ומדינות נוספות כגון קנדה, רוסיה, אוסטרליה, דרום קוריאה, דרום אפריקה, ועוד. למעשה, מדובר במערכת התקנים הכי נפוצה כיום בעולם.

 

עם זאת, חשוב גם לזכור שתקני IFRS עדיין אינם מאומצים בכל העולם, ובראש ובראשונה בארה"ב, כפי שיוסבר בהמשך.


אימוץ תקני IFRS בישראל


בעבר, כל החברות הישראליות, הן הציבוריות והן הפרטיות, ערכו את הדו"חות הכספיים שלהן לפי תקני החשבונאות הישראלים שמפורסמים על ידי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות.


בעקבות כינון תקני IFRS חל שינוי בעניין זה, אשר גרם להבדל בין החברות הציבוריות לבין החברות הפרטיות בארץ, כפי שיוסבר להלן.

 

חברות ציבוריות בישראל

 

בחודש נובמבר 2005 קיבל המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית החלטה לפיה על החברות ציבוריות בישראל לערוך את הדו"חות הכספיים שלהן לפי תקני IFRS, החל מהתקופות שמתחילות ביום 1.1.2008. עוד נקבע שהן רשאיות ליישם אותם מוקדם יותר.

 

בחודש יולי 2006 נכנס לתוקף תקן חשבונאות מספר 29 בדבר אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS), אשר קובע אף הוא שהדו"חות הכספיים של חברות ציבוריות בישראל ייערכו לפי תקני IFRS החל מהתקופות שמתחילות ביום 1.1.2008, אם כי הן רשאיות ליישם אותם מוקדם יותר.


המעבר של החברות הציבוריות הישראליות לתקינה הבינלאומית נעשה לפי תקןIFRS   מספר 1 בדבר אימוץ לראשונה של תקני IFRS, אשר קובע הנחיות מפורטות כיצד לבצע את המעבר מדיווח על בסיס כללי חשבונאות מקובלים בישראל לדיווח על בסיס התקינה הבינלאומית.


עריכת הדו"חות הכספיים לפי תקני IFRS תצויין הן בחוות הדעת של רואי החשבון והן בביאורים של הדו"חות.


אימוץ תקני IFRS מאפשר לחברות ציבוריות ישראליות שמעוניינות להנפיק את מניותיהן בבורסות שונות ברחבי העולם  לעשות זאת ללא צורך בעריכת התאמות שהיו נדרשות בעבר לפני אימוץ תקני ה-IFRS, דבר שמהווה יתרון משמעותי ביותר.


יחד עם זאת, המחוקק הישראלי לא הזדרז לבצע את ההתאמות ותיקוני החקיקה הנדרשים בעקבות המעבר לאימוץ תקני IFRS בארץ. כך, למשל, כך, בחוק החברות הישראלי לא בוצעו התיקונים הנדרשים לגבי המבחנים לחלוקת דיבידנדים, ועוד.

 

חברות פרטיות בישראל


החלטת המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית בשנת 2005 בדבר המעבר לתקינת IFRS הבינלאומית, חלה כאמור רק על החברות הציבוריות בישראל.


כתוצאה מכך, החברות הפרטיות בישראל עדיין רשאיות לערוך את הדו"חות הכספיים שלהן לפי הכללים של המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית.


עם זאת, החל משנת 2011 ואילך, החברות הפרטיות רשאית להמשיך לערוך את הדו"חות הכספיים שלה לפי הכללים הישראליים הללו, או לעבור לדווח לפי אחת משתי השיטות הבינלאומיות הבאות:

 

  • (א) התקינה הבינלאומית המלאה -   IFRS full
  • (ב) התקן הבינלאומי לישויות קטנות ובינוניות - IFRS for SMEs (פורסם ע"י IASB בשנת 2009).


תקינת GAAP בארה"ב

 

ארה"ב בחרה שלא לאמץ את תקני IFRS, ולהמשיך לנהוג לפי כללי החשבונאות המקובלים שלה, שמכונים GAAP US ( US Generally Accepted Accounting Principles ).

 

כללים אלו נקבעים  על ידי גופים שונים, ובעיקר על ידי ה- FASB (Financial Accounting Standards Board).

 

יחד עם זאת, בשנת 2008 קיבלה ה -SEC , רשות ניירות הערך בארה"ב, החלטה היסטורית שמתירה לבורסות לני"ע בארה"ב לקבל דו"חות של חברות ציבוריות זרות שערוכים לפי תקני IFRS, כפי שהם וללא צורך בהתאמה.

 

כתוצאה מהחלטה זו, חברות ישראליות דואליות רבות,  שנסחרות הן בבורסה לני"ע בתל אביב והן בבורסות לני"ע בארה"ב, עורכות את דו"חותיהן הכספיים לפי תקני IFRS, ללא צורך לבצע התאמה לבורסות בארה"ב.  


מאפייני תקני IFRS

 

1. גישה מבוססת עקרונות


תקני IFRS מושתתים על גישה מבוססת עקרונות (Principles based), וזאת להבדיל מהגישה מבוססת כללים(Rules based) , שעליה מושתתים, למשל, כללי ה- US  GAAP  שנהוגים בארה"ב.


הגישה מבוססת הכללים דוגלת בהכנת דו"חות כספיים לפי הוראות מפורטות, ברורות, ומדוייקות, ואילו הגישה מבוססת עקרונות דוגלת בהכנת דו"חות הכספיים תוך הפעלת שיקול דעת ולקיחת אחריות במטרה להגיע לדיווח מהימן ושקוף ככל הניתן.


להפעלת שיקול הדעת יש יתרון רב, אך גם חיסרון, מאחר ששיקול הדעת מעניק משקל משמעותי לדרך שבה הנהלת החברה רואה את התוצאות הכספיות שלה, דבר שעלול לפגום באופן ההשוואה בין חברות שונות גם אם הן פועלות באותו מגזר עסקי. בנוסף, הפעלת שיקול הדעת עלולה גם לסבול מ-"יצירתיות יתר" וניצול לרעה של הכללים הטכניים כדי להשיג מטרות דיווחיות רצויות ומעוותות מבלי לשאת באחריות לכך.


מצד שני, חשוב גם לזכור שהגישה מבוססת הכללים, שבה דוגלים האמריקאים, לא מנעה ואף היוותה כר פורה לגרימת שלושה משברי ענק במשק בארה"ב: פרשת אנרון (2001), פרשת הסאב-פריים (2008), ופרשת ליהמן-בראדרס (2008).

 

2. “שווי הוגן”


מאפיין בולט נוסף של תקני IFRS הינו השימוש ההולך וגובר ב-"שווי הוגן" (Fair Value) כבסיס מדידה בדו"חות הכספיים.


"שווי הוגן" הינו מונח חשבונאי שמשמש למדידת נכסים לפי שווי השוק שלהם, באופן שאומד את המחיר שבו תתרחש עסקה רגילה למכירת נכס או להעברת התחייבות בין משתתפים בשוק במועד המדידה בתנאי שוק נוכחיים.


תקן  IFRS מס' 13 בדבר מדידת שווי הוגן, שנכנס לתוקף בשנת 2013, קובע כיצד יש למדוד את השווי ההוגן במקומות בהם תקן בינלאומי אחר מחייב או מתיר את השימוש בבסיס השווי ההוגן.


מטרת שיטת המדידה של שווי הוגן הינה להציג ככל הניתן את ערכה האמיתי של החברה, נכסיה, והתחייבויותיה.


עם זאת, מבקריה של שיטה זו טוענים שהיא גורמת לתנועות חריפות בדו"חות ופוגעת באמינותם בשל ערכות שווי משתנות וקשות לאימות חיצוני.
 

שתפו ב
1