חוץ מכינויים שונים, יש גם סוגים שונים של מטבעות וירטואליים. הידוע והמוכר מביניהם הינו הביטקוין, המטבע הוירטואלי הראשון שנוצר, כבר בשנת 2008, ומאז הפך למילה נרדפת למטבע וירטואלי. בנוסף לו קיימים גם מטבעות רבים אחרים, ובהם את'ריום, טטר, דוג'קווין, ועוד.
יהא אשר יהא כינויים או סוגם, תחום המטבעות הוירטואליים הינו תחום חדש יחסית, שהולך וצובר יותר ויותר פופולאריות בעולם כולו, וגם בישראל.
במאמר שלפניכם נסביר מהם בעצם מטבעות וירטואליים ומהם כללי המיסוי שחלים עליהם בארץ.
מהם מטבעות וירטואליים?
מטבעות וירטואליים הינם מטבעות ממוחשבים אשר משמשים לניהול עסקאות כספיות והעברות תשלומים באופן מקוון באמצעות האינטרנט, ללא גורם מרכזי מנהל ומתווך, כגון הבנקים וחברות האשראי, שמבססים את הרווחים שלהם על גביית עמלות וריביות.
השימוש במטבעות הוירטואליים באמצעות מערכת הבלוקצ'יין מהווה תחליף לשימוש במטבעות רגילים באמצעות הגופים המוסדיים, וזאת באופן שמאפשר לשני משתמשים אנונימיים להחליף ביניהם כספים בצורה מהירה ובטוחה ללא תיווך ופיקוח של גופים מרכזיים לצורך אימות זהותם של המשתמשים, אישור פרטי העסקה, והוצאתה לפועל, וממילא ללא צורך בתשלום עמלות וריביות לגופים הללו.
מהם ההבדלים בין מטבעות וירטואליים למטבעות רגילים?
קיימים מספר הבדלים בין מטבעות וירטואליים למטבעות רגילים, ובהם ההבדלים הבאים:
- בעוד שכסף רגיל מונפק פיזית בצורת מטבע או שטר ונכנס למחזור בהתאם לצרכי השוק, המטבע הוירטואלי מונפק בצורת קובץ מחשב שמכיל מספר דיגיטאלי ארוך ומוצפן אשר מזהה את סוג המטבע ואת המשתמש שמחזיק בו, באמצעות תהליך שמכונה "כרייה" (ראו הסבר בהמשך).
- המטבעות הלאומים הרגילים מונפקים ע"י הממשלה של המדינה שבה הם נוצרים. לעומת זאת, המטבעות הוירטואליים יכולים לכאורה להיווצר ע"י כל אדם בעל ידע טכנולוגי ומתמטי מתאים, באמצעות מחשבו האישי (או אף הסמארטפון שלו).
- בעוד שערכו של מטבע רגיל נקבע ע"י הממשלה שמנפיקה אותו, ערכם של המטבעות הוירטואליים נקבע לפי הסכמה שמתגבשת בין החברים ברשת המשתמשים. במילים פשוטות: שווי המטבע הוירטואלי נקבע לפי מה שאותם אנשים מחליטים שהוא שווה.
- המטבעות הוירטואליים אינם נשמרים בחשבון הבנק, או בכספת, או מתחת למזרון, כי אם בתוך "ארנקים דיגיטאליים" שקיימים על גבי הרשת. מדובר בקבצים דיגיטאליים שמכילים רצפים של מספרים שכאמור מייצגים את המטבעות הוירטואליים.
- ביצוע עסקאות באמצעות המטבעות הוירטואליים אינם מנוהל על ידי גופים מוסדיים, כגון הבנקים או חברות האשראי, אלא באמצעות מערכת הבלוקצ'יין, שכל אדם לכאורה יכול להשתתף בה.
מהי מערכת הבלוקצ'יין?
מערכת הבלוקצ'יין ("Blockchain" - "שרשרת בלוקים") הינה מערכת דיגיטלית לרישום מידע אשר מבוססת על רשת של מחשבים שמחוברים זה לזה באמצעות האינטרנט.
מערכת הבלוקצ'יין משמשת לרישום כל העסקאות להעברת המטבעות הוירטואליים שמתבצעות דרכה, כך שהיא למעשה מתפקדת כספר חשבונות דיגיטאלי (וכתחליף למערכת הרישום של הבנקים וחברות האשראי).
מדובר במערכת שמאובטחת באופן מתקדם ביותר (ואף יותר משל מערכות הרישום של הבנקים והחברות האשראי), כך שכמעט בלתי אפשרי לפרוץ אליה ולשנות או לזייף את הנתונים שאגורים בה.
כיצד מתבצעת עסקה במטבעות וירטואליים?
עסקה במטבע וירטואלי מתבצעת באמצעות העברה מקוונת מוצפנת (קריפטוגרפית) כדי למנוע זיופים, מארנק דיגיטאלי אחד למשנהו, כך שהתשלום המועבר נגרע מארנק המקור ומתווסף לארנק היעד.
מהו תהליך כריית מטבעות וירטואליים?
תהליך הנפקת המטבעות הוירטואליים מכונה "כרייה" (Mining""), בדומה לכריית מחצבים.
פעולת הכרייה הינה פעולה ממוחשבת שמתבצעת ע"י פתירה של משוואות מורכבות שיוצרות לבסוף את הקוד הייחודי והמוצפן של כל מטבע.
כדי להתגבר על הקושי שכרוך בביצוע פעולת הכרייה, כורי המטבעות הוירטואליים נוהגים לעתים להתאגד בקבוצות שמכונות "בריכות כרייה (Mining Pools""), במטרה להשתמש בכח החישוב המשותף לכולם יחדיו כדי לבצע את תהליך הכרייה. בתמורה לכך הם מקבלים תגמול במטבעות וירטואליים.
כיצד ניתן להשיג מטבעות וירטואליים?
מעבר לתהליך הכרייה, ניתן להשיג מטבעות וירטואליים גם באמצעות החלפת כסף רגיל (כגון שקלים או דולרים אמריקאים וכדומה) בתמורה למטבעות וירטואליים באתרי הבורסה הדיגיטלית, וזאת בדומה להחלפת שקלים בדולרים בבנקים או בחנויות צ'יינג' למשל.
כשם שלמטבעות הרגילים הזרים יש שער חליפין משלהם, כך גם למטבעות הוירטואליים יש שערי חליפין, שעולים או יורדים בהתאם לביקוש לאותם מטבעות וירטואליים.
בנוסף, ניתן לקבל מטבעות וירטואליים בתמורה לאספקת סחורה או מתן שירות כלשהו.
איזה שימוש ניתן לעשות במטבעות וירטואליים?
ניתן להשתמש במטבעות וירטואליים כשם שמשתמשים במטבעות רגילים, ולמשל כתשלום תמורה עבור קבלת סחורה או שירות כלשהו, מתן הלוואות, פרעון חובות, המרת מטבעות, ועוד.
עם זאת, נראה שהשימוש הבולט ביותר כיום במטבעות וירטואליים הינו לצרכי ביצוע השקעות באמצעות קניה ומכירה של מטבעות וירטואליים, לצורך הפקת רווחים שנובעים מהפערים שערי הקניה והמכירה שלהם, בדומה להשקעה במטבעות זרים רגילים. עם זאת, יש לקחת בחשבון שהשקעות אלו כרוכות בסיכונים כלכליים בשל התנודתיות הרבה בערך המטבעות הוירטואליים.
מיסוי שימוש במטבעות וירטואליים בישראל
נכון לשנת 2024, טרם פורסמו דברי חקיקה או פסיקה שעוסקים במטבעות הוירטואליים, כך שמעמדם בארץ טרם הוסדר באופן פורמאלי.
עם זאת, רשות המסים בארץ הזדרזה לפרסם כבר בינואר 2018 את עמדתה לגבי מיסוי השימוש במטבעות וירטואליים, במסגרת חוזר מס הכנסה מס' 05/2018 בנושא מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר )המכונים "מטבעות וירטואלים").
במסגרת חוזר זה ציינה רשות המסים את הנקודות העיקריות הבאות, לשיטתה:
המטבעות הדיגיטאליים אינם מהווים בגדר "מטבע" או "מטבע חוץ" לפי חוק בנק ישראל, פקודת מס הכנסה, או חוק מע"מ, כי אם בגדר "נכס בלתי מוחשי" (בדומה למניות וני"ע אחרים).
יש לבחון כל עסקת מכירת מטבע וירטואלי לגופה, ולסווג אותה כעסקה שנבעה מפעילות עסקית או כעסקה שנבעה מפעילות שאינה עסקית, וזאת לפי המבחנים הרגילים שנקבעו בפסיקה לגבי עצם קיומו של עסק.
מדובר במבחנים בדבר קיום מנגנון שיטתי שיוצר פעילות עסקית קבועה, ביצוע עסקאות בתדירות גבוהה, משך זמן החזקה קצר במטבעות, בקיאותו ומיומנותו של העוסק בתחום, ועוד.
סיווגה של עסקת מכירת המטבע הוירטואלי יקבע את אופן מיסויה הן מבחינת מס הכנסה והן מבחינת מע"מ, וכפי שיוסבר להלן:
מיסוי עסקת מטבע וירטואלי מבחינת מס הכנסה
- (א) ככל שהעסקה תסווג כעסקה שנבעה מפעילות עסקית של המוכר, אזי ההכנסה שנוצרה לו ממכירת מטבע וירטואלי במחיר גבוה ממחיר רכישתו תסווג כהכנסה פירותית, שאותה יש למסות כשם שממסים כל הכנסה פירותית רגילה של העסק:
אם מדובר בעסק של יחיד, יש למסות את אותה הכנסה פירותית במס הכנסה, לפי מלוא שיעור המס השולי שחל עליו. נכון לשנת 2024, שיעור זה יכול להגיע עד ל-47% ואף ל-50%.
אם מדובר בעסק של חברה, יש למסות את אותה הכנסה פירותית במס חברות. נכון לשנת 2024, שיעור מס החברות עומד על 23%.
עוד נקבע שמי שעוסק בכריית מטבעות וירטואליים, ייחשב בכל מקרה כבעל פעילות מסחרית עם מאפיינים עסקיים, גם אם לפעילותו אין סממנים עסקיים לפעילותו, ועל כן גם הוא ימוסה באופן מלא. - (ב) ככל שהעסקה תסווג כעסקה שנבעה מפעילות שאינה עסקית (כגון עסקה חד פעמית או מספר עסקאות בהיקפים מצומצמים וללא מימון חיצוני, וכאשר המוכר אינו נחשב לסוחר מיומן, מקצועי ומנוסה) של המוכר, אזי ההכנסה שנוצרה לו ממכירת מטבע וירטואלי במחיר גבוה ממחיר רכישתו תסווג כהכנסה הונית, שאותה יש למסות במס רווח הון.
נכון לשנת 2024, שיעור מס רווח הון ליחיד הינו לפי מדרגת המס השולי שלו ועד ל- 25% לבעל מניות רגיל, או 30% לבעל מניות מהותי. שיעור מס רווח ההון לחברה הינו לפי שיעור מס החברות, קרי, 23%.
מיסוי עסקת מטבע וירטואלי מבחינת מע"מ
- (א) ככל שהעסקה תסווג כעסקה שנבעה מפעילות עסקית, היא תחוייב בתשלום מע"מ באופן הבא:
- מי שעוסק בפעילות במטבע דיגיטלי, יירשם כ-"מוסד כספי" לעניין חוק מע"מ, ועסקאותיו תתחייבנה במע"מ לפי סעיף 4 לחוק מע"מ.
- מי שעוסק בכריית מטבע דיגיטלי, יסווג כ-"עוסק" לעניין חוק מע"מ, ועסקאותיו תתחייבנה במע"מ בשיעור אפס או בשיעור מלא לפי העניין, על מלוא התמורה המתקבלת בידיו.
- עוסק שאינו עוסק במטבע דיגיטלי, אך הוא מקבל את התמורה עבור הנכס או השירות שניתן על ידו באמצעות מטבע דיגיטלי, עסקאותיו תתחייבנה במע"מ לפי סעיף 10 לחוק מע"מ.
אם יצמחו לעוסק זה הכנסות ממטבע דיגיטלי, הן לא תהיינה חייבות במע"מ, למעט מי שפעילותו מהמרת או שמכירת אותו מטבע דיגיטלי עולה לכדי פעילות בעלת מאפיינים עסקיים. - (ב) ככל שהעסקה תסווג כעסקה שנבעה מפעילות שאינה עסקית, היא לא תחוייב בתשלום מע"מ.
כלומר, מדובר בעסקת מכירת מטבע וירטואלי שאיננה מהווה פעילות של העסק של המוכר.
אודות EA&CO CPA
משרד רואי חשבון EA&CO CPA מביא עמו מומחיות ובקיאות בענף החשבונאי, ומספק מעטפת שירות מלאה ללקוחותיו.
אנו מלווים עסקים בכל היקפי הפעילות, מעוסקים פטורים, דרך מורשים ועד לחברות בע"מ, תאגידים ועמותות.
בכל שאלה והתייעצות, הינכם מוזמנים להשאיר פניה באתרנו, או ליצור קשר טלפוני.