המשק הישראלי עבר למתכונת חירום מפברואר 2026, המגביל פעילות עסקים שאינם חיוניים. משק חיוני כולל ביטחון, בריאות, מזון, תחבורה וחלקים מהייטק. משרד האוצר צפוי לפרסם מתווה פיצויים לעסקים שנפגעו. בעלי עסקים מומלצים להיערך כלכלית וניהולית בליווי מקצועי של חשבונאים ויועצים פיננסיים.
במשרד רואי החשבון EA&CO CPA מרכזים עבור הקוראים את המידע המרכזי שהתפרסם עד כה, כדי לסייע לבעלי עסקים להבין את המצב ולפעול בצורה נכונה בתקופה מורכבת זו.
מעבר המשק למתכונת חירום והגבלות על פעילות עסקים
בהתאם להנחיות פיקוד העורף, המשק הישראלי עבר למתכונת חירום החל מסוף פברואר 2026. משמעות ההחלטה היא שבמקרים רבים לא ניתן להמשיך בפעילות רגילה של מקומות עבודה, למעט גופים המוגדרים כחלק מהמשק החיוני.
בפועל, ההגבלות נועדו לצמצם פעילות שאינה חיונית לביטחון ולתפקוד המדינה בזמן מלחמה. לכן עסקים שאינם מוגדרים כחלק מהמשק החיוני אינם יכולים לחייב עובדים להגיע למקום העבודה, והפעילות העסקית שלהם מוגבלת בהתאם להנחיות.
מהו משק חיוני ומי רשאי להמשיך לעבוד?
החוק בישראל מאפשר המשך פעילות של מפעלים ושירותים הנחשבים חיוניים לקיום המדינה בזמן חירום. מדובר בגופים שקיבלו הכרה רשמית כמפעלים חיוניים או כספקי שירותים קיומיים בהתאם לחוק שירות עבודה בשעת חירום.
מפעלים אלו מחזיקים בדרך כלל באישור ייעודי מטעם משרד העבודה, לצד רשימת עובדים שנדרשים להתייצב לעבודה בעת חירום. עובדים אלו עשויים להיות מחויבים להגיע לעבודה לפי צו קריאה, והיעדרות ללא סיבה מוצדקת עלולה להיחשב כהפרה של הוראות החוק.
אילו ענפים במשק נחשבים חיוניים בתקופת חירום?
רשות החירום הלאומית מפרסמת מעת לעת רשימות של תחומים המוגדרים כחלק מהמשק החיוני. הרשימה כוללת ענפים מרכזיים הנדרשים כדי לשמור על תפקוד המדינה גם בזמן מלחמה.
בין התחומים המרכזיים ניתן למצוא מערכות ביטחון, שירותי בריאות, אספקת מזון, תחבורה, חקלאות, ייצור ותשתיות שונות. בנוסף, גם חלקים מענף ההייטק עשויים להיחשב חיוניים כאשר פעילותם קשורה לייצור ציוד רפואי, פיתוח טכנולוגיות קריטיות, שירותי מידע, תקשורת, תשתיות ענן, מחקר ופיתוח, או פתרונות בתחום האנרגיה והסייבר.
הקלות של רשות המיסים בתקופת הלחימה
כחלק מהמאמץ להקל על הציבור ועל בעלי עסקים בתקופה המורכבת, רשות המיסים הודיעה על שינוי זמני במדיניות האכיפה שלה. במסגרת החלטה זו הוקפאו הליכי גבייה מסוימים עד אמצע אפריל 2026.
בפועל, המשמעות היא שלא יוטלו עיקולים חדשים בגין חובות מס בתקופה זו, וגם לא יינקטו צעדי גבייה במסגרת הליכי הוצאה לפועל, למעט מקרים חריגים. מדובר בצעד שנועד להפחית לחץ כלכלי על עסקים ואזרחים המתמודדים עם השלכות המצב הביטחוני.
פיצויים לעסקים שנפגעו בעקבות המלחמה
במקביל להקלות שניתנו, משרד האוצר צפוי לפרסם מתווה פיצויים לעסקים (ראו סקשן שכבר נפתח באתר רשות המיסים) שנפגעו כתוצאה מהמצב הביטחוני וההגבלות על פעילות המשק. מטרת המהלך היא לספק סיוע כלכלי לעסקים שנאלצו לצמצם פעילות או לסגור את שעריהם.
ההערכות הן כי מתווה הפיצויים יתבסס על מודלים שנעשה בהם שימוש באירועים ביטחוניים קודמים, שבהם המדינה העניקה פיצוי לעסקים בהתאם להיקף הפגיעה בפעילותם. עם פרסום המתווה הרשמי צפויים להתפרסם גם הקריטריונים והמסלולים לקבלת הפיצוי.
חשיבות ההיערכות הכלכלית והניהולית בתקופת משבר
התקופה הנוכחית ממחישה עד כמה חשוב לעסקים להיערך למצבי חירום גם מבחינה פיננסית וניהולית. חברות ועסקים שמיישמים תוכניות להמשכיות עסקית יכולים להתמודד בצורה טובה יותר עם שינויים חדים בפעילות, עם הפרעות בשרשרת האספקה ועם ירידה זמנית בהכנסות.
בזמנים של אי-ודאות, חשוב במיוחד להיעזר באנשי מקצוע בתחומי החשבונאות, המיסוי והניהול הפיננסי. ליווי מקצועי מאפשר לבעלי עסקים להבין את הזכויות שלהם, להיערך לשינויים רגולטוריים ולהתמודד בצורה נכונה עם ההשלכות הכלכליות של התקופה.
משרדנו מלווה את לקוחותיו בתקופת אי-ודאות זו, ושמח להיות אוזן קשבת ויד מכוונת בכל עת.