русский 050-881-7217

טופס 5329 – דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה

"טופס 5329 – דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל" הינו טופס של מס הכנסה אשר מכיל דיווח על הפרטים האישיים וכלל מקורות ההכנסה של ממלא הטופס ובן/בת זוגו, בארץ ובחו"ל.

"טופס 5329 – דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל" הינו טופס של מס הכנסה אשר מכיל דיווח על הפרטים האישיים וכלל מקורות ההכנסה של ממלא הטופס ובן/בת זוגו, בארץ ובחו"ל.

מהו טופס 5329?

 

"טופס 5329 – דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל" הינו טופס של מס הכנסה אשר מכיל דיווח על הפרטים האישיים וכלל מקורות ההכנסה של ממלא הטופס ובן/בת זוגו, בארץ ובחו"ל.  

 

מדובר בפרטים כגון שם מלא, שמות ההורים, מספר תעודת זהות, מצב סטטוס משפחתי, כתובת למשלוח דואר, כתובת מייל, מקום העבודה (עצמאי/שכיר), נכסי נדל"ן, כלי רכב, מניות, חשבונות בנק בארץ ובחו"ל, ועוד.


מי צריך להגיש טופס 5329?

 

החובה להגיש טופס 5329 מוטלת על כל מי שמבקש לפתוח תיק ברשויות המס ובמסגרתו לדווח על הכנסות כבעל עסק עצמאי, כמעסיק עובדים, או כמשכיר נכס, וכן על ידי כל מי שנדרש לכך על ידי רשות המסים לפי סעיף 135 לפקודת מס הכנסה, שמסמיך את פקיד השומה, "כדי להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של אדם", למסור לו כל דו"ח שיצויין בהודעה מטעמו, "בכלל זה דו"ח על הונם ונכסיהם של אותו אדם",  ואף לדרוש ממנו להתייצב פיזית בפניו ולמסור לו כל פרט שדרוש לעניין בירור נכסיו והכנסותיו.

 

בפועל, טופס 5329 מוגש בעיקרו ע"י בעלי עסק עצמאיים, אשר נדרשים להגיש טופס זה באופן סטנדרטי במהלך פתיחת תיק עצמאי באגף מס הכנסה. טופס זה משמש גם כטופס לפתיחת תיק ניכויים, עבור מי שמתכוון להעסיק עובדים שכירים.

 

במקרים שבהם הנישום מקבל דרישה מרשות המסים להגיש טופס 5329, אזי בדרך כלל מדובר בעובד שכיר שאין לו תיק במס הכנסה, אבל רשות המסים "עלתה עליו", וחושדת שיש לו נכסים והכנסות בארץ ו/או בחו"ל שהוא לא דיווח עליהם כחוק,  וזאת בעקבות מידע שהתקבל אצלה.

 

מטרת שיגור הדרישה להגיש טופס 5329 במקרים אלו הינה, איפוא, פשוטה: לתפוס מעלימי מס (כל מי שיש לו נכסים והכנסות שהוא לא דיווח עליהם כחוק).

 

ככל שרשות המסים מצליחה לאתר מעלימי מס באמצעות טופס זה, הדבר מאפשר לה בראש ובראשונה לגבות מהם את כל תשלומי המס שחלים עליהם ושהם ניסו להתחמק מהם בניגוד לחוק. במקרים מסויימים, הוא עשוי גם להוות פתח לגילוי עבירות חמורות נוספות, כגון הלבנת הון של פעילות פלילית או פעילות טרור, וכדומה.


מאיין מגיע המידע המחשיד לרשות המסים?

 

המידע המחשיד על נכסים והכנסות שלא דווחו כחוק מגיע לרשות המסים ממקורות שונים, ביניהם:

 

  • נתונים שהיא מקבלת ממשרדי ממשלה וגופים מוסדיים נוספים ומצליבה בינם לבין הנתונים שרשומים אצלה במסגרת דיווחי הנישום ותשלומי המס שלו.  
  • מידע שהתקבל במהלך חקירות שמנוהלות ע"י רשות המסים.  
  • "הלשנות" שרשות המסים מקבלת מגורמים חיצוניים.
  • איתור פעילויות חשודות של הנישום שמצריכות בירור כגון אורח חיים ראוותני, ריבוי נכסים מושכרים, ריבוי טיסות לחו"ל, צבירת כלי רכב יוקרתיים, העברות כספים בסכומי עתק בנסיבות מעוררות חשד, וכיו"ב.
  • שיתוף הפעולה בין מדינת ישראל למדינות זרות במסגרת המאבק הגלובאלי  בהעלמות מס והלבנת הון, במסגרתו ישראל חתמה על מגוון אמנות מס לחילופי מידע הדדיים על בעלי נכסים וחשבונות בנק בארץ ובחו"ל עם מדינות זרות רבות, לרבות מדינות ה-OECD וארה"ב (הסכם FATCA).  המידע המוחלף הודות לאמנות אלו משפר מאד את יכולתה של רשות המסים בארץ לאתר נכסים, חשבונות בנק, והכנסות של אזרחים ישראליים בחו"ל אשר לא דווחו על ידיהם כחוק.  


מהי משמעות הדרישה להגיש טופס 5329 וכיצד ניתן להימנע ממנה? 


חשוב להירגע ולהבין שקבלת דרישה להגשת טופס 5329 איננה מעידה בהכרח על פתיחת תיק פלילי נגדכם, אם כי גם סביר להניח שהיא לא נשלחה אליכם באופן סתמי או אקראי, כי אם בעקבות חשד כלשהו שהתעורר ברשות המסים לגביכם.

 

דרישה זו מהווה איפוא מעין הליך בדיקה ראשונית שרשות המסים מקיימת כדי לברר מידע שהתקבל אצלה לגביכם.

 

יש להתייחס לדרישה זו בכובד ראש, מאחר שהפרטים שתדווחו עליהם במסגרת טופס זה ישפיעו על המשך הצעדים שיינקטו על ידי רשות המסים, לרבות ההחלטה האם בדיקה זו תהפוך לחקירה פלילית או לאו.

 

זו גם הסיבה מדוע מומלץ מאד למלא טופס 5329 תוך התייעצות עם רו"ח שבקי בנושא זה, וזאת כדי למנוע תסבוכת משפטית מיותרת, ובמיוחד במקרים שבהם החשד לגביכם הינו מוצדק, ואכן לא דיווחתם על הכנסות או נכסים מסויימים, מכל סיבה שהיא.

 

למעשה, במקרים אלו אף מומלץ לא להמתין לקבלת הדרישה להגשת טופס 5329, כי אם "להקדים תרופה למכה", ולפנות מיוזמתכם לרשות המסים, רצוי באמצעות רו"ח, במטרה להסדיר מראש את עניין אי הדיווח ותשלום החוב, ולהימנע מנקיטת הליך פלילי נגדכם.  

 

איך מגישים טופס 5329 מבחינה טכנית?

 

מי שקיבל דרישה להגיש טופס 5329 צריך להגישו תוך 30 ימים ממועד קבלת הדרישה. ההגשה אינה כרוכה בתשלום.

 

לשם כך ניתן להוריד את טופס 5329 מאתר האינטרנט של רשות המסים, בלינק https://www.gov.il/he/service/itc5329, למלא את פרטיו, ולהגישו לרשות המסים בצירוף המסמכים הבאים:

 

  1. טופס 4435 - הצהרה בדבר בחירת בן זוג רשום במס הכנסה
  2. טופס 4440 -  תצהיר בדבר נשואים החיים החיים בנפרד
  3. טופס 106 - אישור על משכורת וניכוי מס (ריכוז נתוני המשכורות השנתיות) 
  4. טופס 857 - אישור שנתי מניכוי מס הכנסה מתשלומים המחייבים ניכוי מס במקור,  לשתי שנות המס האחרונות.
  5. צילום דרכון עדכני.

 

ניתן להגיש את טופס 5329 בכל מיני דרכים:

 

  1. באופן מקוון, אישי, באמצעות מערכת פניות הציבור האינטרנטית של רשות המסים.
  2. באופן מקוון, ע"י מייצג שמקושר למערכת שע"מ (שירות עיבודים ממוכנים) של רשות המסים, כגון רו"ח, עו"ד, או יועץ מס.
  3. במייל, בפקס, או בהגשה ידנית באמצעות הגעה פיזית לסניף שבו מתנהל התיק. לשם כך יש להזמין אליו תור ומראש:    לזימון תור למשרדי רשות המסים. לא תתקבל קבלת קהל ללא זימון תור מראש.

 

מה קורה לאחר הגשת טופס 5329?

 

לאחר הגשת טופס 5329 וקליטתו ברשות המסים, הרשות בודקת את נתוני הדו"ח, ומחליטה באיזה צעד לנקוט  בהתאם לממצאי בדיקה זו.

 

קיימות מספר אופציות בעניין זה: החל מהחלטה להסתפק בהגשת הטופס בלבד, דרך קיום פעולות בירור נוספות לצורך אימות הפרטים שנמסרו בו, כגון עריכת ביקורת חוץ אצל הנישום או הזמנתו לחקירה במשרדי מס הכנסה, וכלה בפתיחת תיק חקירה פלילית נגדו.

 

מה קורה אם לא מגישים טופס 5329?

 

אי קיום הדרישה להגשת טופס 5329 מהווה עבירה פלילית כשלעצמה, לפי סעיף 216 לפקודת מס הכנסה.

 

העונש על עבירה זו הינו מאסר שנה ו/או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ובנוסף, רשות המסים עשויה לערוך גם ביקורת אצל הנישום, לצורך בירור חשדותיה כלפיו בדבר העלמת הכנסות ונכסים.


מה קורה אם מגישים טופס 5329 שפרטיו אינם נכונים או חלקיים?

 

לא רק שחשוב לקיים את הדרישה להגשת טופס 5329, אלא גם חשוב להקפיד לבצע אותה באופן מהימן ונכון.

 

שכן, מילוי פרטי הטופס באופן כוזב או חלקי, מהווה אף הוא עבירה פלילית, לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, שהעונש עליה הינו מאסר שבע שנים ו/או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ופי שניים מסכום ההכנסה המועלמת.

 

שתפו ב
1