הקצאת מניות הינה חלוקת מניות מתוך ההון הרשום של החברה. הקצאת מניות איננה נחשבת בדרך כלל לאירוע מס, למעט במקרים מסויימים, ועל כן היא איננה מחוייבת בדרך כלל בדיווח לרשות המסים ותשלום מס.
העברת מניות הינה העברה של מניות מוקצות מבעל מניות אחד לבעל מניות אחר (חדש או קיים). העברת מניות נחשבת בדרך כלל לאירוע מס, ועל כן היא מחוייבת בדיווח לרשות המסים ובתשלום מס רווח הון, אם כי היא גם עשויה להיות זכאית לפטור ממס במקרים מסויימים.
היבטי מיסוי של הקצאת מניות
הקצאת מניות הינה חלוקה/הנפקה של מניות החברה לבעל מניות מתוך הון המניות הרשום שלה.
הקצאת מניות יכולה להיות תוך תשלום התמורה עבור ערכן הנקוב (מניות נפרעות) או ללא תשלום התמורה עבור ערכן הנקוב (מניות בלתי נפרעות).
הקצאת המניות הראשונית מתקיימת מטבע הדברים כבר בעת הקמת החברה. לאחר מכן ניתן להקצות מניות נוספות מתוך ההון הרשום לבעל מניות קיים או חדש.
מבחינת היבטי המיסוי, הקצאת מניות איננה נחשבת בדרך כלל לאירוע מס ועל כן היא איננה מחוייבת בדיווח לרשות המסים ותשלום מס, למעט במקרים מסויימים, לרבות הקצאת מניות לעובדים והקצאת מניות באיגוד מקרקעין, כפי שיוסבר להלן.
מיסוי הקצאת מניות לעובדים
עקרונית, הקצאת מניות לעובדי החברה נחשבת לסוג של הכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, ועל כן גם היא כפופה לכאורה לתשלום מס הכנסה לפי שיעור המס השולי שחל על העובד, שיכול להגיע עד 47% ואף 50% (כולל מס יסף).
עם זאת, במסגרת רפורמת המיסוי משנת 2003, החליט המחוקק להעניק הטבת מס בגין הקצאת מניות לעובדים ונושאי משרה בחברה שאינם מוגדרים כ-"בעלי שליטה" בחברה, וזאת לפי סעיף 102 לפקודה (הקצאת מניות לעובד או נושא משרה שמוגדר כבעל שליטה בחברה תמוסה כהכנסת עבודה, לפי סעיף 2(2) לפקודה).
סעיף 102 לפקודת מס הכנסה מבדיל בין שני סוגים של הקצאת מניות לעובדי החברה:
- הקצאת מניות ישירות לעובד.
- הקצאת מניות לעובד על ידי נאמן. חלופה זו כוללת בחירה בין מסלול רווח הון ומסלול הכנסת עבודה.
מבין החלופות הללו, החלופה הרווחת ביותר הינה הקצאה לעובד על ידי נאמן לפי מסלול רווח הון, אשר מסווגת את ההטבה שהעובד מפיק מהקצאת המניות כרווח הון, בגינו עליו לשלם מס רווח הון בשיעור של 25% בלבד (ללא מס יסף, ככל שחל), במקום לסווגו כהכנסת עבודה, שמחוייבת בתשלום המס השולי כאמור.
מיסוי הקצאת מניות באיגוד מקרקעין
"איגוד מקרקעין" מוגדר בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 כ-"איגוד שכל נכסיו, במישרין או בעקיפין, הם זכויות במקרקעין, למעט איגוד שהזכויות בו רשומות למסחר בבורסה ....".
לפי הפסיקה, איגוד מקרקעין הינו חברה פרטית שנכסיה, רובם ככולם, הינם נכסי מקרקעין, וכל פעילותה סובבת סביב נכסי המקרקעין וההחזקה בהם.
"פעולה באיגוד" הוגדרה בעבר, עד לתיקון 50 של חוק מיסוי מקרקעין, כ-"הענקת זכות באיגוד, הסבתה,העברתה או ויתור עליה, שינוי בזכויות הנובעות מזכות באיגוד והכל בין בתמורה ובין ללא תמורה."
מאחר שמניה מהווה "זכות באיגוד", המשמעות הייתה שהקצאת מניות בחברה פרטית שהינה איגוד מקרקעין נחשבה כ-"פעולה באיגוד", ועל כן היא חוייבה בתשלום מס שבח ומס רכישה, בדומה למכירת נכס מקרקעין.
במסגרת תיקון 50 של חוק מיסוי מקרקעין, שנכנס לתוקף בשנת 2002, תוקנה הגדרת "פעולה באיגוד" כך שהיא לא כללה עוד הקצאת מניות: "הענקת זכות באיגוד, הסבתה, העברתה או ויתור עליה, שינוי בזכויות הנובעות מזכות באיגוד והכל בין בתמורה ובין בלא תמורה, אך למעט הקצאה; לענין זה, "הקצאה" – הנפקה של זכויות באיגוד שלא נרכשו על ידי האיגוד קודם לכן, אשר תמורתה, כולה או חלקה, לא שולמה למי מבעלי הזכויות באיגוד, במישרין או בעקיפין" (ההדגשה אינה במקור).
כתוצאה מכך, הקצאת מניות בחברה פרטית שהינה איגוד מקרקעין לא נחשבה עוד כ-"פעולה באיגוד", שמחוייבת בתשלום מס שבח ומס רכישה, אך זאת בכפוף לקיומם של שני התנאים המצטברים הבאים: מניות ההקצאה לא נרכשו על ידי החברה קודם לכן, ותמורת ההקצאה, כולה או חלקהּ, לא שולמה למי מבעלי המניות בחברה, במישרין או בעקיפין.
אולם, במסגרת תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין, שנכנס לתוקף בשנת 2013, נקבע (בין היתר) שלעניין החבות במס רכישה, המונח "פעולה באיגוד" יכלול גם הקצאת מניות. לפיכך, מי שהקצו לו מניות באיגוד מקרקעין חייב בדיווח ותשלום מס רכישה.
לפיכך, נכון לשנת 2024, הקצאת מניות בחברה פרטית שמהווה איגוד מקרקעין פטורה מתשלום מס שבח אך מחוייבת בתשלום מס רכישה.
היבטי מיסוי של העברת מניות
העברת מניות הינה העברה של מניות חברה שכבר הוקצו מבעל מניות אחד לבעל מניות אחר, חדש או קיים, וזאת בתמורה או שלא בתמורה (קרי, במתנה).
מבחינת היבטי המיסוי, העברת מניות נחשבת בדרך כלל לאירוע מס שמחייב דיווח לרשות המסים ותשלום מס רווח הון על ידי המוכר לפי הוראות פקודת מס הכנסה.
עם זאת, הוראות הפקודה גם מקנות פטורים מתשלום מס רווח הון במקרים מסויימים, וכפי שיודגם להלן:
1. העברת מניות במתנה לקרוב או ליחיד אחר
העברת מניות במתנה לקרוב או ליחיד אחר (כלומר, מי שאינו קרוב של נותן המתנה) פטורה ממס רווח הון בתנאי שפקיד השומה שוכנע שהמתנה ניתנה בתום לב וכן בתנאי שמקבל המתנה אינו תושב חוץ (סעיף 97(א)(5) לפקודת מס הכנסה).
2. מכירת מניות על ידי עולה חדש או תושב חוזר ותיק
עולה חדש ותושב חוזר ותיק פטוּרים ממס רווח הון בגין מכירת מניות פרטיות בחו"ל, בתנאי שהמכירה בוצעה בתוך 10 שנים מהיום שהם היו לתוֹשב ישראל (סעיף 97(ב)(1) לפקודת מס הכנסה).
3. מכירת מניות על ידי תושב חוזר
תושב חוזר זכאי לפטוֹר ממס רווח הון בגין מכירת מניות פרטיות בחו"ל שאותן רכש בתקופת שהייתו בחו"ל (לאחַר שחדל להיות תושב ישראל), וזאת בתנאי שהוא מכר אותן תוך 10 שנים מהיום שהיה לתושב חוזר (סעיף 97(ב)(2) לפקודת מס הכנסה).
4. מכירת מניות על ידי תושב חוץ
תושב חוץ זכאי לפטור ממס רווח הון בשני מקרים:
- בגין מכירת מניות בחברה שנסחרת בבורסה בישראל, בתנאי שרווח ההון שלו אינו במפעל הקבע שלו בישראל (סעיף 97(ב2) לפקודת מס הכנסה).
- בגין מכירת מניות של חברה ישראלית או של חברה זרה שעיקר נכסיה הם זכויות בנכסים שנמצאים בישראל, בתנאי שרווח ההון אינו במפעל קבע שלו בישראל, רכישת המניה לא הייתה מקרוב ולא חלו לגבי הוראות חלק ה2 לפקודת מס הכנסה או סעיף 70 לחוק מיסוי מקרקעין, המניות לא נסחרו בבורסה בישראל במועד המכירה, עיקר השווי של נכסי החברה אינו משקף מקרקעין או זכות לניצול משאבי טבע בישראל (סעיף 97(ב3) לפקודת מס הכנסה).
5. מכירת מניות על ידי מי שנולד לפני 1.1.1948
מי שהגיע לגיל פרישה חובה (בד"כ 67 לגברים ו-62 נשים) וכבר מלאו לו 55 בתאריך 1.1.2003 (כלומר, הוא נולד לפני 1.1.1948), זכאי לפטור ממס רווח הון בגין מכירת מניות עד לתקרה שנתית מסויימת, שמתעדכנת מעת לעת (סעיף 125ד(ג) לפקודת מס הכנסה).
6. מכירת מניות על ידי מי שמלאו לו 60 שנה
קובע שמי שמלאו 60 שנה עשוי להיות זכאי לשיעורי מס מופחתים על הכנסותיהם שלא מעבודה, שכוללות רווחי הון וריבית מפיקדונות ומתוכניות חיסכון, וזאת לפי גובה הכנסותיהם ומדרגות המס שנקבעו באותה שנה על הכנסות מיגיעה אישית, קרי, מעבודה (סעיף 121(ב)(1) לפקודת מס הכנסה).
7. העברת מניות במסגרת שינויי מבנה
שינויי מבנה בחברות מתייחסים לשינויים באופן שבו החברה מאורגנת או בנויה, כגון מיזוג חברות, פיצול חברה אחת למספר חברות, העברת נכסים מחברה אחת לאחרת (לרבות חברת בת/אחות/אם) לעתים בתמורה למניות, שינויי בעלות בחברה כגון מכירת מניות או הכנסת משקיעים חדשים, ועוד.
שינויי המבנה יכולים לנבוע מסיבות שונות, כגון חיסכון במס, שיפור יעילות, התמודדות עם שינויים בשוק, ועוד.
בדרך כלל, שינויי מבנה מוגדרים כאירוע מס, מאחר שהם כרוכים בהעברת מניות שמחוייבת בתשלום מס רווח הון. עם זאת, לעתים שינויי המבנה אינם משקפים שינוי כלכלי אמיתי של הבעלות במניות ועל כן הם אינם כרוכים ב-"מימוש" או "התעשרות" כלשהי.
על מנת להתחשב במקרים אלו, קובעת פקודת מס הכנסה ששינויי מבנה בנסיבות מסויימות לא יחוייבו במס רווח הון בכפוף לקיום מגבלות ותנאים שונים: סעיף 103 לפקודה עוסק במיזוג חברות, סעיף 104 עוסק בהעברת נכסים לחברה בתמורה למניות באותה חברה, ואילו סעיף 105 עוסק בפיצולי חברות.
התייעצו עם רוא"ח
פירמת רואי החשבון EA&CO CPA מתמחה בנושאי מיסוי ומביאה עימה ניסיון רב שנים בתחום.
אם יש לכם שאלות או התלבטויות בנוגע למיסוי או נושאים פיננסיים אחרים, נשמח לעמוד לרשותכם. השאירו פניה באתר ונציגינו יחזרו אליכם בהקדם לשיחה מקצועית ומענה אישי.