חלקם הינם עובדים שכירים שעוברים לחו"ל מטעם מעסיק ישראלי, חלקם הינם עובדים שכירים שנשלחים לחו"ל מטעם מעסיק זר, וחלקם עובדים עצמאיים שעוברים לחו"ל מיוזמתם האישית.
פעולת הרילוקיישן מעוררת באופן טבעי את שאלת היבטי המיסוי שחלים על כל אחד מחברי הקבוצות האלו.
במאמר זה, נעסוק בהיבטי המיסוי של עובד ישראלי עצמאי שביצע רילוקיישן ועבר להתגורר בחו"ל, וזאת הן מבחינת החבות בתשלומי מס הכנסה והן מבחינת החבות בתשלום דמי הביטוח הלאומי.
חבות בתשלום מס הכנסה מבחינת עובד עצמאי ברילוקיישן
שיטת המס הפרסונאלית – לפי מבחן התושבות
בעבר, ועד לשנת 2003, שיטת המיסוי שנהגה בארץ הייתה שיטה טריטוריאלית. לפי שיטה זו, חבות המס חלה על הנישום הישראלי פי מקום יצירת הכנסתו: אם ההכנסה שלו נוצרה בישראל – הוא חוייב בתשלום מס בארץ, אם ההכנסה שלו נוצרה בחו"ל – הוא לא חוייב בתשלום מס בארץ, ובד"כ גם לא חוייב לדווח על ההכנסה.
בשנת 2003 נערכה בארץ רפורמה מקיפה במס, שבין היתר שינתה את שיטת המיסוי משיטה טריטוריאלית לשיטה פרסונאלית. לפי שיטה זו, הטלת חבות המס על הנישום נעשית לפי מקום התושבות שלו ולא לפי מקום יצירת הכנסותיו, כך שכל עוד הוא מוגדר כ-"תושב ישראל", יהיה עליו לשלם מס על כל הכנסותיו, בין אם הן נוצרו בארץ ובין אם הן נוצרו בחו"ל.
לפיכך, לפי השיטה הנוהגת כיום, כל עוד העובד העצמאי שעשה רילוקיישן לחו"ל עדיין מוגדר כ-"תושב ישראל" מבחינת החוק בארץ, הוא יחוייב לשלם מס בארץ גם על הכנסותיו שנוצרו בחו"ל.
אם הוא יחוייב בתשלום מס על הכנסותיו גם במדינה הזרה בחו"ל שבה נוצרו הכנסותיו, יש לבדוק האם יש לאותה מדינה אמנה למניעת כפל מס עם ישראל, וככל שאכן ישנה אמנה כזו, שיעור המס שהוא ישלם בחו"ל יקוזז משיעור המס שיהא עליו לשלם בארץ. כתוצאה מכך, אם שיעור המס הישראלי יהיה גבוה יותר מהמס הזר – יהיה עליו לשלם את ההפרש בארץ. אם שיעור המס הישראלי יהיה שווה לשיעור המס הזר או נמוך ממנו – הוא לא יצטרך לשלם מס נוסף בארץ.
לעומת זאת, ככל שהעובד העצמאי יינתק את תושבותו מהארץ, ולא ייחשב עוד כ-"תושב ישראל" מבחינת החוק בארץ, הוא לא יהיה חייב לשלם בארץ כל מס בגין ההכנסות שהוא ייצר בחו"ל, וגם לא לדווח עליהן. בנוסף הוא גם יוכל לקבל הטבות מס שניתנות לתושב חוזר במידה שהוא יחליט לחזור לארץ.
כלומר, מי שאינו מעוניין להמשיך ולשלם מס הכנסה בארץ גם על הכנסותיו בחו"ל, צריך לנתק את תושבותו מהארץ, מה שמוביל לשאלה הבאה: כיצד נקבע מבחן התושבות בארץ וכיצד מנתקים את התושבות?
כיצד נקבע מבחן התושבות בארץ מבחינת מס הכנסה?
לפי פקודת מס הכנסה, מבחן התושבות בארץ מבחינת החבות בתשלום מס הכנסה מורכב למעשה משני חלקים: מבחן מרכז החיים ומבחן מספר ימי השהייה בארץ.
מבחן מרכז החיים: מבחן זה קובע שיחיד "תושב ישראל" הינו מי ש-"מרכז חייו בישראל", וכי לשם כך יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים, והחברתיים, ובהם בין השאר:
- (א) מקום ביתו הקבוע.
- (ב) מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו.
- (ג) מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע.
- (ד) מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו.
- (ה)מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים.
ככל שמידת הקשר של הנישום לארץ לפי האינדיקציות הללו חזקה יותר, כך תגבר הנטיה לקבוע שמרכז חייו נותר בישראל, ועל כן הוא עדיין מוגדר כ-"תושב ישראל", וחייב בדיווח ותשלום מס בארץ גם על הכנסותיו בחו"ל.
ככל שמידת הקשר שלו לארץ חלשה יותר, כך תגבר הנטיה לקבוע שמרכז חייו הינו בחו"ל, וכי הוא איננו עוד תושב ישראל כי אם תושב חוץ, ועל כן הוא פטור מדיווח ותשלום מס בארץ על הכנסותיו בחו"ל.
מבחן מספר ימי השהייה בארץ: מבחן זה קובע חזקה מספרית לפיה מרכז חייו של יחיד הינו בישראל אם הוא שהה בארץ למעלה מ- 183 ימים בשנת מס אחת, או למעלה מ- 30 יום בשנת מס אחת וסה"כ 425 יום במצטבר במשך 3 שנים, שכוללות את שנת המס והשנתיים שקדמו לה.
יחד עם זאת, אין מדובר בחזקה חלוטה, כי אם בחזקה שניתן לסתור אותה, באמצעות מבחן מרכז החיים שתואר לעיל, ולקבוע באמצעותו שגם מי שלכאורה ענה על תנאי החזקה המספרית שלעיל יוגדר בכל זאת כ-"תושב חוץ".
חבות בתשלום דמי ביטוח לאומי מבחינת עובד עצמאי ברילוקיישן
המוסד לביטוח לאומי נועד כידוע לספק לתושבי ישראל זכויות סוציאליות שונות ומגוונות.
לפי החוק בארץ כל תושב ישראל בגיר, מגיל 18 ומעלה, מחוייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
כאשר עובד עצמאי מעוניין לעשות רילוקיישן לחו"ל למטרות עבודה ושהייה ממושכת שם, אזי גם לעניין הביטוח הלאומי עומדת בפניו הברירה האם להמשיך ולשמור על התושבות בארץ או לנתק אותה.
שמירת התושבות בארץ תאפשר לו להמשיך לשלם דמי ביטוח לאומי ולהיות זכאי למגוון הזכויות שהביטוח הלאומי מעניק, בעוד ניתוק התושבות יעניק לו פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ועמו ביטול הזכאות לקבלת הזכויות שהביטוח הלאומי מעניק.
כיצד נקבע מבחן התושבות בארץ מבחינת הביטוח הלאומי?
בשונה מפקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי אינו מכיל הגדרה של מי הוא "תושב ישראל" לצרכי חוק זה.
אולם, בהתאם למדיניות המוסד לביטוח לאומי, "תושב ישראל" הינו מי שמרכז חייו הינו בישראל והיעדרותו ממנה הינה היעדרות זמנית בלבד, כאשר מרכז החיים בישראל נקבע לפי המבחנים הבאים:
- מבחן אובייקטיבי: האם מקום מגוריו, משפחתו, עבודתו ונכסיו נמצאים בישראל.
- מבחן סובייקטיבי: היכן האדם בעצמו רואה את מרכז חייו.
ככל שייקבע שמי שעבר לשהות בחו"ל תקופה ממושכת עדיין מוגדר כ-"תושב ישראל", יהיה עליו להמשיך לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות כדי להמשיך להיות זכאי לקבל את זכויות הביטוח הלאומי ושירותי רפואה בארץ, לרבות מקופת החולים שלו.
ככל שייקבע שהוא כבר איננו מוגדר כ-"תושב ישראל", הוא יהיה פטור מהמשך תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, אך הוא גם כמובן לא יהיה זכאי עוד לקבל את זכויות הביטוח הלאומי ושירותי רפואה בארץ, לרבות מקופת החולים שלו.
מה צריך לעשות מי שעושה רילוקיישן לחו"ל מבחינת הביטוח הלאומי?
מי שבוחר לצאת לשהות ממושכת לחו"ל, לרבות עובד עצמאי שעושה רילוקיישן לחו"ל, צריך להודיע לביטוח הלאומי על יציאתו מהארץ, באמצעות הגשת טופס בל/6101 - דין וחשבון רב שנתי (מי שממשיך לעבוד בחו"ל אצל מעסיק ישראלי שעדיין מפיק עבורו תלוש שכר רגיל, לא צריך להודיע על כך לביטוח הלאומי, מאחר שהמעסיק ממשיך לדווח ולנכות עבורו מהשכר את דמי הביטוח ומס הכנסה).
במסגרת טופס זה, יהיה עליו למלא פרטים שונים, לרבות אודות מטרת שהותו בחו"ל (הגירה, לימודים, עבודה או כל מטרה אחרת), תאריך חזרה משוער לארץ (ככל שהוא ידוע), האם יש לו אזרחות זרה בחו"ל או שהוא שנמצא בתהליך לרכישתה, מה מעמדו בחו"ל (סטודנט, תייר, תושב, בעל אשרה למגורי קבע, ללא אשרה, מעמד אחר), האם יש לו נכסים וחשבון בנק בארץ, האם הוא ממשיך לשלם מס הכנסה בארץ, ועוד.
בנוסף יהיה עליו למלא "הצהרת כוונות", ובמסגרתה לציין נתונים נוספים שאינם באים לידי ביטוי בשאלון, אך לדעתו עשויים לסייע בקביעת מעמדו כמי שממשיך להיחשב כתושב ישראל.
שימו לב: עקרונית, גם מי שהודיע לביטוח הלאומי שהוא עבר לחו"ל, ימשיך להיחשב כתושב ישראל מבחינת הביטוח לאומי רק עד 5 השנים הראשונות מהיציאה מהארץ. לאחר מכן יישלח אליו טופס בל/627 – שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל, שאותו יהיה עליו למלא ולהגיש על מנת לקבוע את תושבותו. ככל שייקבע לפי טופס זה שהשוהה כבר איננו תושב ישראל, ניתן לערער על כך.
תשלום דמי הביטוח הלאומי בעת השהייה בחו"ל
מי שאין לו הכנסות בחו"ל, כגון מי שנסע לטיול ממושך בחו"ל או מי שנסע רק כדי ללמוד בחו"ל, וכיו"ב, צריך לשלם דמי ביטוח מינימליים. נכון לשנת 2024, מדובר בסך של 203 ₪ לחודש.
מי שיש לו הכנסות בחו"ל:
- אם מדובר בשכיר ישראלי של מעסיק ישראלי – חובת תשלום דמי הביטוח חלה על מעסיקו הישראלי.
- אם מדובר בשכיר ישראלי של מעסיק זר – יהיה עליו לשלם בעצמו דמי ביטוח עבור הכנסתו כשכיר לפי שיעור דמי ביטוח עבור הכנסות שלא מעבודה, בהתאם לשומה שתתקבל לגביו ממס הכנסה (מי שעבר לחו"ל ועדיין מוגדר כתושב ישראל לצרכי מס הכנסה, צריך לדווח על הכנסתו בחו"ל במסגרת הדו"ח השנתי שלו לרשות המסים, ששולחת העתק ממנו לביטוח לאומי, ובהמשך לכך נשלחת לו הודעה מטעם הביטוח הלאומי על דמי הביטוח שחלים עליו).
שימו לב:
- תושב ישראל שהתגורר במדינה שיש לישראל אמנת ביטוח סוציאלי עמה ושילם גם בה דמי ביטוח לאומי – יחוייב בתשלום דמי ביטוח בריאות בלבד. מי שבכל זאת שילם גם דמי ביטוח לאומי בארץ, זכאי להגיש בקשה כדי לקבל החזר ביטוח לאומי כנגד הסכום שהוא שילם בחו"ל (יודגש שוב שמדובר באמנת ביטוח סוציאלי ולא באמנת מס).
- עניין התושבות עלול ליצור דילמה מבחינת מי שאינו מעוניין להמשיך לשלם מס הכנסה בארץ על הכנסותיו בחו"ל אך גם מעוניין לשמור על זכויותיו הרפואיות וזכויות הביטוח הלאומי שלו באמצעות תשלום מינימאלי של דמי ביטוח, מאחר שהמשך שמירת הזכויות האלו מהווה אף הוא סוג של זיקה לארץ. בעניין זה חשוב להיות מודע לכך שרשויות המס והביטוח הלאומי בארץ מחוברים למאגר המידע של משרד הפנים. לפיכך, אם לאחר שבחרתם להודיע על ניתוק התושבות מהארץ, התברר כי לא עמדתם בתנאים לניתוק התושבות, ובכל זאת אתם מוגדרים כתושבי ישראל לצרכי מס, אתם עלולים לקבל דרישה לתשלום מס הכנסה על הכנסותיכם בחו"ל, בצירוף תוספת הפרשי ריבית והצמדה.
- מי שלא שילם את דמי ביטוח לאומי במהלך תקופת שהותו בחו"ל, ייתקל עם שובו לארץ בדרישת תשלום עבור כל התקופה, בתוספת הפרשי הצמדה וקנסות.
- מי שניתק תושבות מישראל והחליט לחזור לארץ, או מי ששהה בחו"ל במשך 18 חודשים רצופים מבלי לשלם דמי ביטוח בריאות עבור לפחות 12 חודשים, צריך לקחת בחשבון שהוא יצטרך להמתין תקופת המתנה של עד חצי שנה לצורך קבלת שירותים רפואיים, כולל מקופת חולים. עם זאת, ניתן לפדות את תקופת ההמתנה באמצעות תשלום מיוחד. נכון לשנת 2024, מדובר בסך של 14,520 ₪.
התייעצו עמנו
חברות המספקות שירותי רילוקיישן ומעוניינות בפירמת רואי חשבון שתסייע להן ללוות את לקוחותיהן, וכן אנשי מקצוע המתעתדים לערוך רילוקיישן ומעוניינים בייעוץ, יכולים לקבל שירות מטעם משרדנו.
נשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה,