מהי הצהרת הון?

דיווח זה אמור לספק תמונת מצב עדכנית לגבי מצב ההון הנקי של הנישום: נכסים בניכוי התחייבויות. 
 

אי הגשת הצהרת ההון, הגשתה באיחור, הגשתה תוך ציון פרטים כוזבים, או הגשתה תוך השמטת פרטים, מהוות עבירות פליליות שכרוכות בעונשים וקנסות לפי החוק, ואף ביטול תוקפם של אישורים שחיוניים לניהול פעילות תקינה של עסק כגון "פטור מניכוי מס במקור" ועוד.

מהי מטרת הצהרת ההון?

מטרת הצהרת ההון הינה לספק רשות המסים הכנסה תמונה מלאה אודות מצבו הפיננסי של הנישום ומשפחתו והיקף ההון הנקי שלו, ובכך לסייע לה לגלות הכנסות שלו שלא דווחו על ידו בדו"חות מס ההכנסה השנתיים שלו  ולקבוע את ההיקף הסביר של הכנסתו בפועל.  

מדובר במעין בדיקת אמינות שנועדה לוודא שהנישום אכן מדווח כדין על כל ההכנסות שעליו לדווח עליהן לפי החוק ושהוא איננו מעלים הכנסות על מנת להתחמק מתשלום מס.

כיצד נבדקת הצהרת ההון על ידי רשות המיסים?

רשות המסים בודקת את הנתונים בדבר הנכסים, ההכנסות, וההתחייבויות שעליהם הנישום דיווח במסגרת הצהרת ההון האחרונה שלו, ומשווה אותם לנתונים עליהם הוא דיווח בדו"חות השנתיים שלו ובהצהרות ההון הקודמות שלו.

זו גם הסיבה מדוע הצהרת ההון הראשונה שמוגשת לרשות המסים הינה חשובה במיוחד, מאחר שהיא מהווה את נקודת הפתיחה לצורך ההשוואה בינה לבין הצהרות ההון הבאות שיוגשו אחריה, בדרך כלל כעבור 5-4 שנים ממועד ההצהרה הקודמת.

בדיקת רשות המיסים מורכבת ממספר רכיבים:

1. השוואת הון: השוואה בין שתי תקופות דיווח של הצהרות הון על מנת לאתר גידול או קיטון בהון.
2. ניתוח "הסברים": הכנסות מדווחות, רווחי הון, פיצויים, חיסכון מפחת, ועוד.
3. ניתוח "שימושים": תשלומי מסים והוצאות מיוחדות של הנישום.
4. קביעת רמת המחיה של הנישום: רשות המסים משתמשת בלוחות סטטיסטיים לצורך קביעת  רמת המחיה של הנישום. לוחות אלו מבוססים על הוצאות שנתיות ממוצעות של משפחות עירוניות לפי סקר הוצאות המשפחה שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ככל שיסתבר שיש הלימה סבירה בין דיווחיו השונים של הנישום, אזי ייקבע שדיווחיו תקינים ואין עמם כל בעיה.

אולם, אם יסתבר שיש גידול בהון של הנישום (נכסים בניכוי התחייבויות) שהינו גבוה מכלל הכנסותיו המדווחות של הנישום, אזי המשמעות היא שקיים הפרש הון לא מוסבר, דבר שמעורר את החשד שהוא נובע ממקור הכנסה חייב במס שהנישום לא דיווח עליו. במקרה כזה, הנישום יידרש על ידי פקיד השומה להסביר ולנמק את הגידול בהון שלו ולהוכיחו באמצעות מסמכים וראיות.

לדוגמא: נניח שהנישום הצהיר בהצהרת ההון הראשונה שלו שאין לו אף דירה בבעלותו, ואילו בהצהרה הבאה שלו כעבור 4 שנים הוא הצהיר שיש לו 2 דירות, וזאת מבלי שהוא דיווח על גידול בהכנסות שלו במהלך 4 השנים שחלפו בין שתי הצהרות ההון.

במקרה כזה, הנישום יידרש על ידי פקיד השומה להסביר כיצד הוא הפך לבעלים של הדירות הללו.

הסברים אופציונאליים: הדירות התקבלו בירושה או שרכישתן מומנה באמצעות כספים שהתקבלו במתנה, או כספים שהתקבלו בזכיה בלוטו, כספים שהתקבלו מזכיות בהימורים, כספים שהתקבלו ממכירת דברי ערך (תמונות יקרות, תכשיטים יקרים), כספי פיצויים, כספי זכיות בבית המשפט, ועוד.

בנוסף, הנישום יכול לטעון שישנם הבדלים משמעותיים בין טבלאות הוצאות המחייה של מס הכנסה לבין רמת החיים שלו בפועל, או שנפלו טעויות בתום לב בדיווחים הקודמים שלו, או שנפלו טעויות באישורי הבנקים, וכיו"ב.

יהיה אשר יהיה ההסבר של הנישום, בכל מקרה יהיה עליו לגבותו במסמכים להוכחתו, וזו גם הסיבה מדוע חשוב להקפיד ולאסוף כל מסמך שרלוונטי לכך.

אם הנישום לא יטרח לספק הסברים לפקיד השומה, או שהוא יספק לו הסברים שאינם מניחים את הדעת, אזי פקיד השומה רשאי לדרוש ממנו לשלם מס נוסף שלדעתו משקף את הגידול הבלתי מוסבר בהון. ניתן להגיש ערעור על דרישה זו בפני בית המשפט.

מי צריך להגיש הצהרת הון?

המקור החוקי לחובת הגשת הצהרת הון נמצא בסעיף 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה, אשר קובע כי "כדי להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של אדם, רשאי פקיד השומה לדרוש ממנו בהודעה בכתב למסור לו כל דו"ח שיצויין בהודעה, ובכלל זה דו"ח על הונם ונכסיהם של אותו אדם ..."
 

כלומר, אין חובה אוטומטית כללית להגיש הצהרת הון, אלא המדובר בחובה שחלה רק על מי שפקיד השומה שלח לו דרישה ספציפית להגיש הצהרת הון. 
 

בפועל, רשות המסים נוהגת לשלוח דרישות להגשת הצהרת הון בעיקר למי שצריך להגיש לרשות המסים דו"ח שנתי על הכנסותיו, כגון בעלי עסק שפתחו תיק עצמאי במס הכנסה כעוסק מורשה/עוסק פטור/בעל חברה בע"מ, בעלי מניות מהותיים בחברה,  שכירים בעלי שכר גבוה, ובעלי הכנסות בהיקף גבוה.  

בנוסף, רשות המסים גם נוהגת לדרוש הצהרת הון בכל מקרה שמתעורר אצלה חשד להעלמת הכנסות, לדוגמא כאשר נודע על מי שרכש לפתע נכסים משמעותיים, כגון נכסי מקרקעין או רכב יוקרה, מבלי שברור מהו מקור המימון לכך או כשנודע לה על מי שמקבל הכנסות מבלי לדווח עליהן.
 

מתי צריך להגיש הצהרת הון?

הדרישה הראשונה להגשת הצהרת הון נשלחת עם פתיחת התיק במס הכנסה כעוסק מורשה/עוסק פטור/בעל חברה בע"מ, ויש להגיש אותה תוך 120 יום ממועד הדרישה.

כפי שצויין לעיל, מדובר בהצהרה חשובה במיוחד, מאחר שהיא תהווה את הבסיס להשוואה לכל הבדיקות שיתקיימו אחריה.

הדרישות הבאות להגשת הצהרות הון תישלחנה לנישום כל 5-4 שנים בערך.

מהי המשמעות של הצהרת הון בעיני רשויות המס?

משמעות של הצהרת ההון, היא לבדוק את התאמה לגידול בהון בין הצהרות הון, בהתאם לסכום ההכנסה המוצהרים. בשפה אחרת, המטרה היא לבדוק האם היו הכנסות ורווחים לא מוצהרים בדוחות השנתיים (כסף שחור), כהפרש בלתי מוסבר בגידול בהון בין הצהרות הון. ההפרש בלתי מוסבר בין הצהרות הון זה הסכום של ההכנסות שלא קיים בדוחות השנתיים בתקופה שבין הצהרת הון.

מה כוללת הצהרת הון?

הצהרת ההון כוללת דיווח של הנישום על כלל הנכסים, ההוצאות, וההתחייבויות הכספיות, בארץ ובחו"ל, שלו, של בת/בן זוגו, ושל כל ילדיו מתחת לגיל 18, נכון למועד מסויים, בצירוף מסמכים להוכחתם ואימותם של פרטיה.

ההגדרה של בת/בן זוג מותנית בנישואים כדין וניהול משק בית משותף. ידועים בציבור ופרודים אינם מוגדרים כבני זוג לפי פקודת מס הכנסה.

הצהרת ההון נחלקת לשני חלקים עיקרים: 

• חלק עסקי 
• חלק פרטי.  

חלק עסקי

בחלק העסקי, יש לפרט את הנכסים וההתחייבויות שקשורים לעסקים של הנישום, תוך אבחנה בין עסק שלא נערך בו מאזן לעסק שנערך בו מאזן.

בעסק שלא נערך בו מאזן, יש לציין רכוש קבוע - נכסי מקרקעין, כלי רכב, מכונות, ציוד, רהיטים ועוד; רכוש שוטף - מלאי מוצרים, מלאי חומרי גלם, צ'קים דחויים, ועוד; קופה וחשבונות בנק. בנוסף יש לציין התחייבויות:  הלוואות, משיכות יתר, אשראי, ועוד.

בעסק שנערך בו מאזן, יש לציין את ההשקעות בעסק פרטי, השקעות בשותפות, השקעות במוניטין, השקעות בתאגידים (חברות או אגודות שיתופיות), והשקעות נוספות בעסקים אחרים בארץ ובחו"ל.

חלק פרטי

בחלק הפרטי, יש לפרט את הנכסים וההתחייבויות האישיים של הנישום.

מבחינת נכסים אישיים, יש לדווח על נכסי מקרקעין (בתים, דירות, מגרשים), יתרות בחשבונות עו"ש בבנקים, ני"ע, תוכניות חיסכון וגמל, קרנות השתלמות, ביטוחים, כלי רכב, תכולת בית, תכולת כספות, זכיות בהגרלות, זכיות בהליכים משפטיים, כספים שניתנו בירושה/במתנה, ועוד.

מבחינת התחייבויות אישיות, יש לדווח על תשלומי משכנתא, הלוואות וחובות לבנקים, לגופים חוץ בנקאים, לחברים, לקרובי משפחה, או כל גורם אחר.

דגשים לגבי אופן מילוי הצהרת ההון

1. יש לציין את כל הנכסים וההתחייבויות שמדווחים בהצהרת ההון לפי עלותם (הסכום ששולם עבורם בפועל), ולא לפי שווי השוק שלהם, ולצרף להצהרת ההון מסמכים לאימותם, כגון אישורי בנקים, אישורי קופות גמל, ועוד.
2. כספים שהתקבלו בירושה או במתנה יירשמו בעלות אפס, וגם להם יש לצרף מסמכים לאימותם כגון צו ירושה, צו קיום צוואה, או הסכם מתנה.
3. אם הנישום משמש כמיופה כוח, נאמן, נציג או בעל זכות חתימה בחשבונות בנקים של אחרים, יש לדווח גם על כך.
4. יש לדווח גם על נכסים שאינם רשומים פורמאלית על שם הנישום אך יש לו שליטה עליהם.
5. והעיקר: מומלץ לדווח על כל הנכסים של הנישום בארץ ובחו"ל, מבלי להשמיט פרטים או "לעגל פינות", מאחר שלרשות המיסים יש חיבור לכל מיני רשויות ומאגרי מידע בארץ והסכמים לחילופי מידע עם מדינות רבות בחו"ל שיכולים להקנות לה מידע גם על נכסים שהנישום לא דיווח עליהם, כגון נכסי מקרקעין שרשומים בטאבו; נכסים וחשבונות בנק שרשומים בחו"ל, כלי רכב, ועוד.

איך מגישים את הצהרת ההון לרשות המיסים?

כדי להגיש את הצהרת ההון לרשות המיסים, יש להדפיס את טופס הצהרת ההון, למלא את פרטיו, לחתום עליו, ולהגישו לרשות המיסים בצירוף כל המסמכים שנדרשים לצורך הוכחת פרטיו.

טופס הצהרת ההון נושא כותרת "דין וחשבון על רכוש והתחייבויות ליום ____", ומספרו 1219.

ניתן להגיש את הצהרת ההון באופן פיזי (ובמקרה כזה חשוב להקפיד על קבלת עותק מפקיד השומה שעליו חותמת "נתקבל") או באופן מקוון באינטרנט, וזאת באמצעות מערכת מפ"ל - באופן אישי, או באמצעות מערכת שע"מ - ע"י רו"ח מייצג.

בכל שאלה והתייעצות בנושא, אנו בפירמת רואי חשבון EA&CO CPA מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר. נשמח לספק שירות מקצועי ואישי.