מהן הוראות ניהול בנקאי תקין?
הוראות ניהול בנקאי תקין הינן הוראות המפורסמות על ידי המפקח על הבנקים בדבר דרכי פעולתם וניהולם של הבנקים, נושאי המשרה בבנקים, וכל מי שמועסק על ידי הבנקים, וזאת במטרה להבטיח את ניהולם התקין של הבנקים ואת השמירה על עניינם של לקוחותיהם, למנוע פגיעה ביכולת הבנקים לקיים את התחייבויותיהם, ולתמוך ביציבות המערכת הפיננסית בארץ ובפעילותה הסדירה.
סמכותו של המפקח על הבנקים לפרסם את הוראות הניהול הבנקאי התקין מעוגנת בסעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941, שגם דורש מהמפקח לפרסם את ההוראות רק לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור נגיד בנק ישראל.
הוראות הניהול הבנקאי מתעדכנות על ידי המפקח מעת לעת לפי הצורך, לרבות בשל ניסיון שנצבר במישור המקומי או הבינלאומי ושינויים בפסיקה ו/או בחקיקה. לעתים המפקח גם נוהג לפרסם קובץ של תשובות שניתנו מטעם הפיקוח על הבנקים לשאלות שעלו בקשר להוראות הניהול שפורסמו על ידו.
בנק שהפר הוראה כלשהי מהוראות הניהול התקין חשוף להטלת קנסות בסך של מליוני שקלים על ידי המפקח על הבנקים (סעיף 14ח(א)(1) לפקודת הבנקאות).
מהו הרקע לפרסום נוהל בנקאי תקין 411?
הוראת נוהל בנקאי תקין 411 פורסמה על ידי המפקח על הבנקים על רקע תופעת הלבנת ההון ומימון טרור, שבין היתר כוללת העברות כספים שמקורם בפשיעה באמצעות המערכת הבנקאית תוך הסוואת מקור הכספים, הבעלות עליהם, ואופן השימוש בהם.
ככלל, הלבנת הון הינה פעולה שנועדה להכשיר ולתת לגיטימציה חוקית ל-"הון שחור", קרי, כספים שמקורם בביצוע פשעים פליליים מובהקים כגון סחר בסמים, סחר בנשק, סחר בנשים, זנות, הימורים, סחיטת דמי חסות, עבירות מס, ועוד. "כיבוס" ההון השחור והפיכתו ל-"הון לבן" נעשית באמצעות החדרת כספי ההון השחור למערכת הכספים הפיננסית הלגיטימית במדינה ומשיכתם בחזרה כאילו המדובר בהון חוקי לחלוטין.
אין חולק שניצולם של הבנקים לצורך ביצוע פעילות של הלבנת הון ומימון טרור על ידי גורמים פליליים או טרוריסטים עלול לפגוע מאד בשמם הטוב של הבנקים ובאמון הציבור בהם, ואף בשמה הטוב של מדינת ישראל.
לפיכך, הבנקים נמצאים בחזית המאבק למניעת הלבנת הון ומימון טרור, ועליהם לקיים חובות שונות, בעיקר חובות זיהוי, דיווח, וניהול רישומים, שמוטלות עליהם מכוח הוראות חוק איסור הלבנת הון תש"ס-2000 והתקנות והצווים שהוצאו מכוחו, לרבות צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשס"א-2001.
חוק איסור הלבנת הון נחקק בארץ בשנת 2000 לאחר לחצים בינלאומיים כבדים שהופעלו על ישראל וכן בשל דרישת ארגון FAFT לחוקק אותו שהוצבה כתנאי להצטרפותה של ישראל לארגון זה.
ארגון FATF (Financial Action Task Force) הינו ארגון שהוקם בשנת 1989 על ידי המדינות החברות בארגון G-7, ומאז הוא מוביל את המאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור על ידי יצירת מסגרת נורמטיבית וקביעת סטנדרטים למאבק זה שאותם מחויבות המדינות לאמץ וליישם, לצד ביצוע מעקב שוטף אחר יישום המלצותיו.
מקום מושבו של הארגון בפריז, ונכון לשנת 2024 חברות בו 38 מדינות ושני ארגונים רב-מדינתיים.
ישראל הצטרפה לארגון FATF כמדינה ה-36 בדצמבר 2018, לאחר שהיא עמדה בהצלחה בביקורת בינלאומית מקיפה שבחנה את משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור שקיים במדינה.
כאמור, חוק איסור הלבנת הון מטיל על הבנקים חובות זיהוי, דיווח, וניהול רישומים. צו איסור הלבנת הון שצויין לעיל מפרט את אופן יישום החובות הללו, ובין היתר מטיל על הבנקים את החובה לפתוח חשבון או לבצע פעולה בחשבון בכפוף לביצוע זיהוי הלקוח ו-"הליך הכרת הלקוח" לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ומימון טרור.
הליך הכרת הלקוח כולל, בין השאר, את בירור מקור הכספים, עיסוקו, מטרת פתיחת החשבון או ביצוע הפעולה, הפעילות המתוכננת בחשבון, והאם הוא כבר סורב למתן שירותים בבנק מסיבות הקשורות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. כאשר מדובר בלקוח שהינו תושב חוץ, יש לברר גם את זיקתו לישראל והאם הוא איש ציבור זר. לגבי לקוח שהוא בעל עסק, יש לברר גם את סוג עסקיו.
הוראת נוהל בנקאי תקין 411 מצטרפת להוראות חוק איסור הלבנת הון והתקנות והצווים שהוצאו מכוחו, ומטילה על הבנקים גם את החובה לקבוע נהלים שונים לצורך ניהול סיכוני הלבנת הון, לרבות לפי ההמלצות של ארגון FAFT, ליישם את הנהלים הללו, ולנטר את יישומם, וזאת כחלק בלתי נפרד מהפעילות הבנקאית שלהם.
מה קובע נוהל בנקאי תקין 411?
הוראת נוהל בנקאי 411 מטילה על הבנקים את החובה לקבוע נהלים שונים לצורך ניהול סיכוני הלבנת הון, שכוללים בעיקרם את עריכת הליך הכרת הלקוח, ניטור פעילות הלקוחות, וביצוע הערכת סיכונים.
הליך הכרת הלקוח
על הבנק חלה חובה להכיר כראוי את הלקוחות שלהם בעת פתיחת חשבון בנק, או בעת מתן שירותים למבצע פעולה שאינו רשום כבעל או כמורשה חתימה בחשבון, וכן בעת ביצוע פעולה משמעותית בחשבון ביחס לפעילותו השוטפת, ולסווג לקוחות בסיכון גבוה.
לשם כך על הבנק לבצע, בין היתר, את הפעולות הבאות:
- לזהות את הלקוח, לרבות מבצעי הפעולות בשם הלקוח, ועוברי אורח אשר אינם נרשמים בחשבון.
- לקבל מידע אודות מטרת פתיחת החשבון, רקע על הלקוח, היקף צפוי של הפעילות שתעבור בחשבון בפעילות עסקית/פרטית, מהות הפעילות, אפיון לקוחות הלקוח, ספקים, מקור הכספים של הלקוח, צפי הכנסותיו , ועוד.
לסווג לקוחות בסיכון גבוה, ובמקרה כזה לנקוט בצעדים מוגברים לניהול והפחתה של סיכון זה. אינדיקציות לסיכון גבוה: פתיחת החשבון על ידי הלקוח נעשית בנסיבות לא רגילות כגון היעדר זיקה של הלקוח למיקום סניף הבנק, או כאשר מדובר בלקוח תושב חוץ ללא זיקה לישראל, או לקוח בעל עסק עתיר מזומנים או בעל מבנה תאגידי מורכב בצורה יוצאת דופן או בלתי רגילה ביחס לאופי הפעילות, ועוד.
אי היענות של לקוח לדרישת בנק למסירת פרטים וקיומו של יסוד סביר להניח כי הפעולה המתבקשת קשורה להלבנת הון, ייחשבו כסיבה סבירה לסירוב לפתיחת חשבון בנק או ניהולו.
ניטור פעילות הלקוחות
- ביצוע ניטור פעילות הלקוחות בחשבונות וניטור מוגבר אחר לקוחות בסיכון גבוה. לשם כך יש לעקוב אחר פעילות המתנהלת בחשבונות, לזהות פעילות בלתי רגילה, להבין מהותן של עסקאות המתבצעות ע"י הלקוח, ולקבל תיעוד רלוונטי אודות עסקאות אלו.
- ביצוע בקרה אחר פעילות הלקוחות שלא באמצעות חשבון, תוך שימוש באמצעים שונים, כגון שימוש במאגרי מידע חיצוניים, בין ציבוריים ובין פרטיים, בהתאם לרמת החשיפה לסיכון.
הערכת סיכונים
על הבנק חלה חובה לערוך הערכת סיכונים לצורך זיהוי וניתוח סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הניצבים בפניו.
הערכת הסיכונים תהווה את התשתית ליישום גישה מבוססת סיכון על ידי הבנק, וכן תסייע בהקצאה הולמת של משאבים להפחתת הסיכונים שזוהו.
לצורך ביצוע הערכת הסיכונים, על הבנק להתבסס על מגוון גורמים הרלוונטיים לפעילותו, לרבות:
- אופי, היקף, גיוון ומורכבות עסקיו והשירותים שהבנק נותן.
- שוקי היעד.
- מספר לקוחות הבנק שכבר זוהו כלקוחות בסיכון גבוה.
- המדינות או הטריטוריות אליהן חשוף הבנק בין במישרין, בין באמצעות פעילות לקוחותיו, בדגש על מדינות בסיכון גבוה של רמות פשיעה מאורגנת או שחיתות גבוהה או מדינות עם בקרות לקויות לאיסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור כפי שפורסמו על ידי ארגון FAFT.
- ערוצי ההפצה של הבנק, לרבות מידת הקשר הישיר עם הלקוח והסתמכות על טכנולוגיה.
- ממצאי ביקורת פנימית ודוחות ביקורת של המפקח על הבנקים.
- נפח וגודל העסקות בהינתן פעילותו הרגילה של התאגיד הבנקאי והפרופיל של לקוחותיו.
על הבנק לגבש את הערכת הסיכונים שלו על בסיס מידע שעליו לאסוף הן מגורמים פנימיים והן מגורמים חיצוניים, כגון מנהלי פעילויות עסקיות ומנהלי קשרי לקוחות בבנק; דו"חות רלוונטיים של פונקצית הביקורת הפנימית; הערכות סיכונים לאומיות שנערכו לפי המלצות ארגון FATF ; דו"חות הערכה והתקדמות של ארגון FATF ועוד.
בנוסף הבנק נדרש לבחון את הערכת הסיכונים שלו לפחות אחת לשנה וכן בכל מקרה של שינוי בנסיבות או התעוררות איומים חדשים, ולעדכן אותה בהתאם.
