русский 050-881-7217

מהי ביקורת פנימית

ביקורת פנימית הינה ביקורת שמתבצעת על ידי מבקר פנימי בתוך ארגון ציבורי, לשם איתור כשלים וסיכונים שקיימים בארגון וגיבוש הצעות לפתרונם או צמצומם. במילים אחרות, המבקר הפנימי משמש כסוג של שומר סף בתוך הארגון.

ביקורת פנימית הינה ביקורת שמתבצעת על ידי מבקר פנימי בתוך ארגון ציבורי, לשם איתור כשלים וסיכונים שקיימים בארגון וגיבוש הצעות לפתרונם או צמצומם. במילים אחרות, המבקר הפנימי משמש כסוג של שומר סף בתוך הארגון.

על המבקר הפנימי לבחון את תקינות פעילות הגוף המבוקר, לרבות מבחינת שמירתו על הוראות החוק וכללי הניהול התקין, טוהר המידות, והחיסכון והיעילות, ולהגיש להנהלת הגוף המבוקר דו"ח שכולל את ממצאיו בצירוף המלצות לפתרון או צמצום נקודות התורפה שנמצאו על ידו. המלצות אלו יכולות לכלול אמצעים כגון קביעת מדיניות, חלוקת אחריות וסמכויות, יצירת תרבות ארגונית מתאימה, יצירת איזונים ובלמים, כתיבת הוראות ונהלים ועדכונם, בניית תהליכים ממוחשבים שבהן מובנות בקרות מתאימות, ועוד. למותר לציין כי למרות שהמבקר הפנימי מקבל את שכרו מהגוף שמבוקר על ידו, עליו לבצע את עבודתו באופן אובייקטיבי וללא משוא פנים, והוא גם זכאי להגנת מבקר המדינה בהתאם לסעיף 45א(2) לחוק מבקר המדינה.

 

 

מי חייב לבצע ביקורת פנימית?

 

כל ארגון רשאי לבצע ביקורת פנימית, והדבר כמובן גם מומלץ ביותר, וזאת במיוחד נוכח השינויים השונים שחלים בהתפתחות הכלכלה בארץ ובחו"ל, וקריסתם של תאגידים שונים עקב התנהלת בלתי תקינה והעדר בקרה פנימית יעילה. יחד עם זאת, ישנם ארגונים וגופים ציבוריים שונים שחייבים לבצע ביקורת פנימית. מדובר במשרדי ממשלה, חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות, בנקים, חברות ביטוח, חברות ציבוריות, חברות לתועלת הציבור ועמותות בעלות מחזור שנתי מעל 10 מליון ש"ח, אגודות שיתופיות, בנק ישראל, קופות החולים, המועצות הדתיות, גופים שממומנים על ידי תקציב המדינה, וגופים שמבוקרים על ידי מבקר המדינה.

 

החובה לבצע ביקורת פנימית מעוגנת בחוקים שונים, כגון חוק הביקורת הפנימית, תשנ"ב-1992; סעיף 49א לחוק החברות הממשלתיות, סעיף 167 לפקודת העיריות, סעיף 35א לפקודת המועצות המקומיות, סעיף 14ה לפקודת הבנקאות, 1941, סעיף 92א לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, סעיפים 146 – 153 לחוק החברות לגבי חברות ציבוריות; סעיף 345ט לחוק החברות לגבי חברות לתועלת הציבור, סעיף 30א לחוק העמותות, ועוד. אגב, למרות שסעיף 1 לחוק הביקורת הפנימית החריג מתחולתו את המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה בארץ, וזאת על מנת לשמור על עקרון החופש האקדמי, החליטו מוסדות ההשכלה הללו מרצונם לקחת על עצמם לקיים ביקורת פנים גם אצלם. בהתאם לכך, סעיף 15א לחוק המועצה להשכלה גבוהה קובע שסעיפים מסויימים מחוק הביקורת הפנימית יחולו גם עליהם, בשינויים המחויבים.

 

 

מי כשיר לשמש כמבקר פנימי?

 

סעיף 3 לחוק הביקורת הפנימית קובע שכדי להיות כשיר לשמש כמבקר פנימי, עליו להיות עו"ד, או רו"ח, או בעל תואר אקדמי מטעם מוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחו"ל. בנוסף, עליו להיות תושב ישראל, שלא הורשע בעבירה שיש עמה קלון, אשר רכש ניסיון של לפחות שנתיים בעבודת ביקורת, או השתתף בהשתלמות מקצועית שאושרה על ידי הועדה לענייני השתלמויות, ואשר כוללת גם נציג של לשכת המבקרים הפנימיים, אשר מקיימת בארץ מסלולי לימודים לתואר ראשון ושני בביקורת פנימית וציבורית, ומנפיקה תעודת מבקר מוסמך ומומחה. בפועל, עבודת הביקורת הפנימית מתבצעת בארץ לא פעם באמצעות משרדי רו"ח חיצוניים, שאמנם מקבלים את שכרם מהגוף שמבוקר על ידם, אולם הם אינם מהווים חלק ממנו ואינם נמצאים בתוכו.

 

 

מהי מטרת הביקורת הפנימית?

 

מטרת הביקורת הציבורית הינה לאתר ולהצביע בפני הנהלת הגוף המבוקר על כשלים וסיכונים שמתקיימים בתוכו, לנתח אותם, ולהציע הצעות לתיקון הכשלים והצעות לאמצעי בקרה למניעת/צמצום הסיכונים, וזאת כדי להבטיח את קידום מטרות הגוף באופן יעיל, חוקי, ומוסרי, לסייע לו לשמור על טוהר המידות והוראות החוק, לנהוג בחיסכון ויעילות, ולשמור על נכסיו וכספו.

 

הביקורת פנימית מהווה, איפוא, להוות כלי ניהולי שמסייע להנהלה הבכירה של הגוף המבוקר לקדם ולממש את מטרותיו באמצעות בדיקת היעילות והאפקטיביות שלו, איתור כשלים ומתן פתרונות לתיקונם, ואיתור סיכונים ומתן פתרונות למניעתם או צמצומם על ידי אמצעי בקרה מתאימים.

 

 

מהו תפקיד הביקורת הפנימית?

 

תפקיד הביקורת הפנימית הינה לבצע בגוף המבוקר בדיקות שונות לפי תקנים מקצועיים ומקובלים, ולרבות הבדיקות הבאות:

 

  1. בדיקה האם הפעולות של הגוף המבוקר ושל נושאי משרה וממלאי התפקידים שבו הינן תקינות מבחינת השמירה על החוק, על הניהול התקין, על טוהר המידות ועל החיסכון והיעילות, והאם הן מועילות להשגת היעדים שנקבעו להן.
  2. בדיקה האם מקוימות ההוראות שמחייבות את הגוף המבוקר.
  3. בדיקת ניהול הנכסים וההתחייבויות של הגוף המבוקר, ובכלל זה את הנהלת החשבונות שלו, וכן את דרכי שמירת הרכוש, והחזקת הכספים והשקעתם.
  4. בדיקה האם ההחלטות בגוף המבוקר התקבלו על פי נהלים תקינים.
  5. בדיקת תיקון הליקויים שעליהם הצביע מבקר המדינה (רק לגבי גופים ציבוריים שכפופים לביקורתו).

 

 

כיצד מתבצעת הביקורת הפנימית?

 

פעילות הביקורת הפנימית נחלקת למספר שלבים עיקריים:

 

 

קביעת תוכנית הביקורת

 

בתחילה על המבקר לקבוע תוכנית ביקורת שתכלול את הנושאים שאותם הוא יבקר באותה עת. לשם בחירת הנושאים הללו, עליו לבצע הערכת סיכונים שתיקח בחשבון את היעדים והמשימות לטווח קצר והארוך של הארגון, וכן את המגמות החיוביות והשליליות שבסביבת הארגון, ולפיהם להעריך מהם הנושאים שנדרש לשפר כדי לתרום לצמצום הסיכונים ולקידום אפקטיבי, יעיל ומוסרי של יעדי הארגון.

 

 

עריכת סקר מוקדם בכל נושא ביקורת

 

לאחר מכן על המבקר לערוך סקר מוקדם לגבי כל נושא ביקורת, שכולל מחקר אמפירי ומחקר עיוני. במסגרת המחקר האמפירי, עליו לאסוף נתונים על התשומות והתפוקות של התהליכים המבוקרים, לראיין עובדים ומנהלים שמשתתפים בתהליכים אלו, ולערוך תפיות. תצפיות. במסגרת המחקר העיוני, עליו לנסח תיאוריות לגבי סיכונים שקיימים בנושא המבוקר ועל הדרכים לצימצומם. לשם כך ניתן להתבסס על דו"חות ביקורת קודמים שלו ושל אחרים בנושאים דומים שמהווים תקדימים מתאימים, ושיטות עבודה ובקרות ניהוליות שקיימות בארגונים מצטיינים (best practice).

מדובר, למשל, בסיכונים כגון אי יעילות או יעילות נמוכה בקידום יעדי הארגון עקב העדר מדדי ביצוע ו/או תחשיבים נכונים, בעיות אתיות בפעולת בכירים עקב מריכוז סמכויות והעדר שקיפות, וכדומה. בהתבסס על ממצאי הסקר המוקדם על המבקר להעריך כעת האם יש טעם להמשיך בביצוע ביקורת בנושא שנבחר, ואם כן, כיצד ניתן לתחם אותו טוב יותר לפני הכניסה המעשית לעבודת השטח.

 

 

ביצוע עבודת השטח

 

במהלך עבודת השטח, על המבקר רמזים לנתונים ואירועים שלדעתו מהווים ליקויים וחריגות. מדובר בדברים שלהערכתו רצוי שלא יתקיימו, וההיפך - דברים שאינם מתקיימים בשעה שלהערכתו רצוי שהם כן יתקיימו. על המבקר גם לציין מהן להערכתו הסיבות ליצירת הליקויים והחריגות הללו, ומהם הסיכונים שנשקפים מהם.

 

 

הכנת דו"ח הביקורת

 

בתחילה על המבקר להכין טיוטא של דו"ח הביקורת שלו, שתכלול את ממצאיו לגבי החריגות והליקויים שנמצאו על ידו, ולמסור את הטיוטא לגורמים שמבוקרים בה כדי לקבל את תגובתם אליה. על הגורמים המבוקרים להתייחס בתגובתם לטיוטת דו"ח הביקורת לנקודות הבאות: עצם קיום הליקויים החריגות שהמבקר זיהה, נכונות הסיבות שהמבקר מציע להיווצרותם, עצם קיום הסיכונים וחומרתם שלדעת המבקר נשקפים מהם, ומהו לדעתם לוח הזמנים שיידרש לתיקונם.

 

לאחר קבלת תגובת המבוקרים, על המבקר להכין נוסח סופי של דו"ח ביקורת שלו, שיכלול גם את תגובת המבוקרים, והמלצות מטעמו על בקרות ניהוליות שעשויות למנוע או לצמצם את הליקויים והחריגות שנמצאו על ידו. יש להגיש את דו"ח הביקורת הסופי להנהלה הבכירה של הארגון, לרבות הדירקטוריון, ועדת הביקורת שלו, והמבוקרים.

 

 

דיון בדו"ח הביקורת

 

על ההנהלה הבכירה ו/או ועדת הביקורת של הגוף המבוקר לדון בדו"ח הביקורת הסופי, ולקבל בסוף הדיון החלטות בדבר אימוץ המלצות דו"ח הביקורת.

 

 

מעקב אחר ביצוע ההמלצות

 

ולבסוף יש לבצע מעקב אחר ביצוע ההמלצות שאומצו על ידי הגוף המבוקר, וזאת כדי להבטיח את תיקון הליקויים שנמצאו בביקורת הפנימית ובכך להבטיח את יעילותה. על ממצאי המעקב יש לדווח להנהלה הבכירה של הארגון.

 

 

התייעצו עם משרדנו

 

משרד רואי חשבון אדגר אגייב מתמחה בביצוע ביקורות פנימיות לארגונים וחברות. בכל שאלה והתייעצות בנושא זה, אנו נשמח לעמוד לרשותכם. באפשרותכם לפנות אלינו טלפונית, בוואטסאפ או להשאיר פניה באתר ונציגינו ישובו אליכם בהקדם.

שתפו ב
1