מבחינת ההגדרה החוקית, ניירות ערך מוגדרים בסעיף 1 לחוק ניירות ערך תשכ"ח-1968 באופן הבא:
"ניירות ערך" – תעודות המונפקות בסדרות על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ"ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:
(1) הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;
(2) הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד."
איך ממסים הכנסה שמופקת ממכירת ניירות ערך?
ככלל, מיסוי הכנסות - לרבות הכנסות שמופקות ממכירת ני"ע - נקבע לפי סיווגן כהכנסה הונית או פירותית.
הכנסה הונית הינה הכנסה שנוצרה באופן חד פעמי מאירוע חריג שאינו חוזר על עצמו, ואילו הכנסה פירותית הינה הכנסה שנובעת ממקור חוזר ונשנה במסגרת פעולות השגרה שהנישום עושה כדי להתפרנס, כגון משכורת, הכנסות מעסק עצמאי, דמי שכירות, זכויות יוצרים, פטנטים, ועוד.
האבחנה בין שתי ההכנסות הללו איננה פשוטה, אולם כדי להסביר ולהמחיש אותה נהוג להשוות את ההכנסה ההונית להכנסה ממכירת עץ (לדוגמא, מכירת סוכנות ביטוח) בעוד ההכנסה הפירותית מושווית להכנסה שמופקת ממכירת פירות העץ (מכירת פוליסות על ידי סוכנות הביטוי).
המיסוי של הכנסה הונית בדרך כלל נמוך יותר מהמיסוי של הכנסה פירותית, ומכאן חשיבות סיווג ההכנסה.
הפסיקה פיתחה במהלך השנים מבחנים שונים לצורך סיווג ההכנסה כהונית או פירותית. פסק הדין העיקרי בעניין זה ניתן על ידי בית המשפט העליון בשנת 2009 בתיק ע"א 9187/06 רפאל מגיד נ' פקיד שומה פתח – תקוה, אשר עסק במנהל מחלקת השקעות בחברת ביטוח שניצל את פעילותו בחברה לשם הרצת מניות כדי להפיק לעצמו רווחים אישיים בחשבונו הפרטי. בצד ההיבט הפלילי של מעשיו, התעוררה גם שאלת סיווג הרווחים האישיים שלו כהכנסה הונית או פירותית.
בית המשפט קבע 10 מבחני עזר לצורך סיווג ההכנסה כהונית או פירותית:
- טיב או אופי הנכס. הכנסה מנכסים שמטבעם מוחזקים לצורכי מסחר שוטף (כגון מצרכי יסוד ביתיים) תוגדר כהכנסה פירותית, ואילו הכנסה מנכסים שמטבעם מוחזקים לצרכי השקעה (כגון מקרקעין) תוגדר כהכנסה הונית. לעיתים טיב הנכס ייגזר מאופיו של מי שמחזיק בו: ני"ע של מי שנוהג לסחור בהם במסגרת עיסוקו, כגון בנק או חברת ביטוח, הינם נכסים מסחריים-פירותיים, בעוד ני"ע של משקיע פרטי שאין עיסוקו בכך, הינם נכסים השקעתיים-הוניים.
- תדירות העסקאות/פעולות. מספר רב של פעולות דומות באותו סוג של נכס מצביע על אופי עסקי-פירותי בעוד מספר פעולות נמוך מצביע על אופי השקעתי-הוני. השאלה מהי תדירות המצביעה על פעילות "עסקית" להבדיל מפעילות "הונית" תיבחן ספציפית לפי סוג הנכס או הפעילות הנידונים.
- ההיקף הכספי. היקף עסקאות רב, בייחוד ביחס להכנסת הנישום, מצביע על אופי עסקי-פירותי, ואילו היקף עסקאות מועט עשוי להצביע על אופי השקעתי-הוני.
- אופן מימון הפעילות. פעילות שממומנת ע"י חסכונות או הלוואה ארוכת טווח מאפיינת פעולה השקעתית-הונית, בעוד פעילות הממומנת על ידי הלוואה לטווח קצר מאפיינת פעולה עסקית-פירותית.
- תקופת ההחזקה. תקופת החזקה מתייחסת לתקופה שבין רכישת הנכס למכירתו. תקופת החזקה קצרה יחסית מאפיינת פעילות פירותית, בעוד תקופת החזקה ארוכה יחסית מאפיינת פעילות הונית. גם במקרה זה משך התקופה ייקבע לפי המקובל לגבי הנכס הנדון.
- ייעוד התמורה. שימוש בתמורה עבור הנכס למטרה פירותית מובהקת, כגון המשך הפעילות השוטפת, יעיד על הכנסה פירותית, בעוד שימוש בתמורה למטרה הונית יעיד על הכנסה הונית.
- מומחיות הנישום. ידענותו ובקיאותו של הנישום בתחום העיסוק יכולה להוות אינדיקציה לפעילות עסקית-פירותית, כאשר לשם כך די במומחיות סבירה. גם מומחיות של מי שיעץ למבצע הפעולה, כגון ברוקר או יועץ השקעות, תיחשב כ"מומחיות" לגבי מבחן זה. עם זאת, בפסק דין שירצקי נקבע כי לא כל מכירה של מניות באמצעות גוף בעל מומחיות, משווה לעסקה אופי פירותי (ע"א 8942/15 שירצקי נ' פ"ש ת"א 4, משנת 2018
- קיום מנגנון קבוע. קיום מנגנון קבוע שמעיד על קיום פעילות קבועה וממושכת, כגון מזכירה, אנשי שיווק, הנהלת חשבונות, נהג ועוד, מצביע על פעילות עסקית-פירותית, בעוד העדר מנגנון קבוע מצביע על פעילות הונית. לגבי פעילות בני"ע, מקובל לסבור שניתן להסתפק בהיות הנישום אקטיבי במסגרת הפעילות.
- השבחה, יזמות ושיווק. ככל שנעשו בנכס פעולות השבחה, שיווק, טיפוח וכדומה, הדבר מצביע על פעילות עסקית-פירותית. עם זאת, מבחן זה רלוונטי בעיקר כאשר מדובר במשקיעים גדולים.
- מבחן העל: כלל נסיבות העסקה. במסגרת מבחן זה נשקלת כל נסיבה שיכולה לסייע לסיווג ההכנסה, כגון כוונת הצדדים, נסיבות הרכישה, נסיבות המכירה ועוד. זהו המבחן המכריע, שאף יכול להפוך את התוצאה שנקבעה לפי יתר מבחני העזר.
כלומר, מבחני העזר השונים אינם יכולים להכריע בדבר התוצאה באופן סופי ומוחלט, וגם אין נוסחה מתמטית שמאפשרת לשקלל את מבחני העזר השונים ולהגיע לתוצאה מדויקת לגבי כל מקרה ומקרה, אלא הם רק יכולים לסייע להכרעה, שתפול ותיקום לפי מבחן הנסיבות הכלליות ובמיוחד לפי כוונת הנישום בעת ביצוע העסקה.
עם זאת, באופן כללי ניתן לומר שרווח שהופק ממכירת ניירות ערך יסווג בדרך כלל כהכנסה הונית, בעוד רווח שהופק ממכירת ני"ע בהיקפים גדולים, או רווח שהופק על ידי סוחר שמנהל תיקי השקעות, מומחה לשוק ההון, או אדם המחזיק ביידע יחודי, יסווג בדרך כלל כהכנסה פירותית.
מהו שיעור המס שחל על הכנסות שהופקו ממכירת ני"ע?
סיווג ההכנסות שהופקו ממכירת ני"ע קובע גם את שיעור המס שיחול עליהן.
מיסוי הכנסה הונית מוסדר בחלק ה' של פקודת מס הכנסה, ואילו מיסוי הכנסה פירותית מוסדר בחלק ב' לפקודה, ובמיוחד במסגרת סעיף 2(1) לפקודה, שעוסק במיסוי "השתכרות או ריווח מכל עסק או משלח-יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהי, או מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי".
אם ההכנסות שהופקו ממכירת ני"ע יסווגו כהכנסות פירותיות, אזי הן יחוייבו בתשלום מס הכנסה, באופן הבא:
ככל שמדובר ברווחים של יחיד, הוא יחוייב בשיעור מס ההכנסה שחל עליו, שיכול להגיע עד 47% ואף 50% (כולל מס יסף).
ככל שמדובר ברווחים של חברה, היא תחוייב במס חברות, שהינו בשיעור של 23% נכון לשנת 2024.
אם ההכנסות שהופקו ממכירת ני"ע יסווגו כהכנסות הוניות, אזי הן יחוייבו בתשלום מס רווח הון, באופן הבא:
ככל שמדובר ברווחים של יחיד, בדרך כלל יחול עליו מס רווח הון בשיעור של 25%.
ככל שמדובר ברווחים של חברה, מס רווח הון שיחול עליה יהיה בשיעור מס חברות - 23% נכון לשנת 2024.
פירמת EA&CO CPA מומחים במיסוי
בחיפושכם אחר משרד רואי חשבון המתמחה בתחום המיסוי, נשמח להציע לכם את שירותינו.
בפירמה צוותים מקצועיים ומובחרים, ואנשי צוות מיומנים המקפידים בכל עת על מתן שירות וליווי אישי.
