русский 050-881-7217

העברת כספים בנקאית מחו"ל לארץ

כיום ניתן לבצע העברות כספים בנקאיות מחו"ל לישראל או מישראל לחו"ל באופן מהיר ובטוח באמצעות מערכת סוויפט העולמית, שמשמשת כמסלקה בנקאית בינלאומית.

כיום ניתן לבצע העברות כספים בנקאיות מחו"ל לישראל או מישראל לחו"ל באופן מהיר ובטוח באמצעות מערכת סוויפט העולמית, שמשמשת כמסלקה בנקאית בינלאומית.

יחד עם זאת, ביצוע העברות אלו כפוף למגבלות בשל החובות השונות שחוק איסור הלבנת הון תש"ס-2000 מטיל על המערכת הבנקאית בארץ כדי למנוע את ניצולה לרעה באמצעות ביצוע העברות כספים למטרות הלבנת הון ומימון פעילות פשיעה וטרור.


חובות אלו כוללות בעיקרן את זיהוי הלקוח, ניהול רישומים, ודיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון, במטרה לאתר העברות כספים למטרות הלבנת הון ומימון פשיעה וטרור, להבדיל מהעברות כספים למטרות לגיטימיות וחוקיות.


כדי להבטיח את ביצוע החובות שחלות על הבנקים לפי החוק, נחקק, בין היתר, הצו לאיסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשס"א-2001, וכן פורסמה  הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 411 בדבר ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, מטעם המפקח על הבנקים.


בנוסף הוקמה בכל בנק מחלקת ציות, אף זאת בהתאם להוראות המפקח על הבנקים, שתפקידה לאכוף את הוראות החוק והרגולציה על העברות כספים בנקאיות בין ישראל וחו"ל.


בנק שאינו ממלא אחר החובות המוטלות עליו, חשוף לאחריות פלילית וקנסות כספיים בהיקף של מיליוני ש"ח. 
[אגב, חוק איסור הלבנת הון מטיל חובות לא רק על הבנקים בארץ, אלא גם על גורמים נוספים, לרבות נותני שירותים פיננסים אחרים כגון חברות אשראי, חברי בורסה, מנהלי תיקי השקעות, חברות ביטוח וסוכני ביטוח, קופות גמל, חברות לנכיון צ'קים, חלפני כספים ומשרדים להמרת מטבע, בנק הדואר, ועוד].


במאמר שלפניכם נסביר על ביצוע העברות הכספים הבנקאיות מבחינה טכנית באמצעות מערכת סוויפט, ועל  הבטחת חוקיותן של ההעברות הללו באמצעות חוק איסור הלבנת הון, הצו לאיסור הלבנת הון, והוראת ניהול בנקאי תקין מס' 411.

 

מדריך זה נועד להוות מאמר מידע לנוחיותכם, וזאת כחלק מפעילות משרדנו למתן מידע בנושאים פיננסיים וחשבונאיים. מאמרים נוספים ורבים תוכלו למצוא במגזין האתר.

 

העברת כספים בנקאית במערכת סוויפט


מהי מערכת סוויפט?

 

העברות הכספים הבנקאיות מחו"ל לישראל ומישראל לחו"ל מתבצעות כיום מבחינה טכנית באמצעות המערכת של ארגון סוויפט – SWIFT (Society for Worldwide Interbank Financial Telecommunication - האגודה הבינלאומית לתקשורת פיננסית בין בנקאית).

 

מערכת סוויפט מאפשרת ביצוע העברות מט"ח בנקאיות בינלאומיות בין מדינות שונות (וכן העברות מט"ח בין בנקים מקומיים), באופן בטוח, מהיר, ומדוייק, ובהתאם לתקנים שנקבעו לעניין זה על ידי ארגון סוויפט, שאף משמש כרשות רישום לתקני ISO בתחום הצורה והתוכן של תקשורת בנקאית.

 

מערכת סוויפט נוסדה בשנת 1973 בבלגיה על ידי בנקים מ-15 מדינות שונות. ברבות השנים הצטרפו אליה בנקים רבים ממדינות נוספות, לרבות ישראל בשנת 1982.


עד להקמת מערכת סוויפט, הדרך היחידה להעברות כספים בינלאומיות הייתה באמצעות רשת הטלקס, שהתבססה על מכשירי הטלפרינטר ופעלה באופן איטי ולא בטוח יחסית (כיום ניתן עדיין למצוא חיבור של רשת הטלקס בלא מעט בנקים, אולם בעיקר למטרות גיבוי בלבד).


מרבית העברות הכספים הבינלאומיות והתקשורת הבין בנקאית ברחבי העולם מתבצעת כיום באמצעות מערכת סוויפט, ועל כן מדובר במערכת שמהווה מרכיב חשוב ביותר בסחר החוץ הגלובאלי.


בנוסף להעברת העברות כספים ותשלומים, מערכת סוויפט גם מאפשרת העברת הודעות לגבי מסחר בני"ע, אבטחה, ועוד (למעשה, רק כ-40% מההודעות שמועברות במערכת הינן הודעות על העברות כספים ותשלומים).

 

מה צריך לעשות כדי לבצע העברות כספים במערכת סוויפט?

 

כדי לבצע העברות כספים במערכת סוויפט, יש לפנות לסניף הבנק שבו מתנהל חשבון הבנק של הלקוח, ולציין בפניו את הפרטים הבאים:

 

  • פרטי הלקוח ששולח את הכספים: שם בעל חשבון הבנק, ומספר חשבון הבנק.
  • פרטי הלקוח שמקבל את הכספים:  שם בעל חשבון הבנק, מספר חשבון הבנק, כתובת סניף הבנק שבו מתנהל החשבון, ובמיוחד קוד לזיהוי הבנק (BIC), וקוד לזיהוי הלקוח של הבנק (IBAN), כפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן.  
  • פרטי התשלום. סכום התשלום, מטרת העברתו, בצירוף מסמכים שמעידים על כך, לפי דרישת הבנק.

 

קחו בחשבון שביצוע ההעברות הכספים כרוך גם בתשלום עמלות בנקאיות.

 
קוד הזיהוי של הבנק  - BIC

 

לכל בנק שחבר במערכת הסוויפט העולמית, לרבות הבנקים הישראליים, יש קוד זיהוי ספציפי, שמכונה BIC Business Identifier Code) ).

 

מדובר בקוד בן 11-8 תווים אלפאנומריים, שבעזרתו מנותבים הממסרים מהבנק השולח("Sender")  לבנק שמקבל את הממסר ("Receiver ").

 

ארבעת התווים הראשונים של קוד הבנק הם אותיות או מספרים שמסמנים את שם הבנק, השניים הבאים מסמנים את המדינה שבה פועל הבנק, השניים הבאים מסמנים את עיר המוצא שלו, ושלושת התווים האחרונים הינם מספרים אופציונאליים, לפי דרישת הבנק.

 

להלן קודי הזיהוי של הבנקים המובילים בישראל:


בנק הפועלים: POALILITXXX.
בנק לאומי: LUMIILITXXX.
בנק מזרחי: MIZBILITXXX.
בנק דיסקונט: IDBLILITXXX.
הבנק הבינלאומי: FIRBILITXXX.


קוד הזיהוי של הלקוח - IBAN

 

קוד הזיהוי של לקוח הבנק מכונה  IBAN  (International Bank Account Number), או מספר זה"ב בעברית.  

מבנה קוד IBAN מורכב בדרך מתווים שכוללים את סימון המדינה, הבנק, הסניף, מספר חשבון הבנק, וספרות ביקורת.


מספר התווים שמהם מורכב מספר IBAN משתנה ממדינה למדינה.


מספר IBAN  בישראל מורכב מ-23 תווים, שכוללים 2 אותיות לסימון מדינת ישראל (IL), 2 ספרות ביקורת, 3 ספרות לסימון הבנק, 3 ספרות לסימון סניף הבנק, ו- 13 מספרים לסימון מספר חשבון הבנק (כולל אפסים כדי להגיע ל-13 ספרות).   לדוגמא: IL170108000000012612345.


ניתן  לברר את מספר IBAN של הלקוח באמצעות סניף הבנק שלו, אתר האינטרנט של הבנק, מכשירי עדכן, או הספח של פנקס השיקים שלו.

 

חובות הזיהוי והדיווח של הבנקים


חובות הזיהוי והדיווח שחלות על הבנקים בהתאם להוראות  חוק איסור הלבנת הון תש"ס-2000 והצו לאיסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשס"א-2001, כוללות בעיקרן את זיהוי הלקוח, ניהול רישומים על כל פעולה המבוצעת עבור הלקוח ושמירתם, ודיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון על פעולות מסויימות שמתבצעות בחשבון הלקוח.  

 

חובת זיהוי הלקוח


חובת זיהוי הלקוח מחייבת את הבנקים לקבל מכל לקוח את מלוא פרטי הזיהוי שלו (בצירוף המצאת מסמכים לאימות הפרטים), זיהוי פנים אל פנים, צילום ושמירת מסמכי הזיהוי, ועוד.


בנוסף, על הבנק לערוך "הליך הכרת הלקוח" כדי להעריך את מידת הסיכון שלו שנשקפת ממנו להלבנת הון, על ידי בירור מקור הכספים, עיסוקו, מטרת פתיחת החשבון או ביצוע הפעולה, הפעילות המתוכננת בחשבון, ועוד.

 

חובת ניהול רישומים ושמירתם


חובת ניהול רישומים ושמירתם מחייבת את הבנקים לנהל מאגר ממוחשב שכולל את כל מספרי החשבונות המתנהלים בבנק, פרטי הזיהוי של בעלי החשבון, מורשי החתימה, הנהנים ובעלי השליטה, ופרטי כל הפעולות הבנקאיות שמבוצעות עבור הלקוח, לרבות פעולות שמבוצעות באמצעות מערכת סוויפט.


בנוסף על הבנק לשמור את מסמכי הפעולות הבנקאיות במשך לפחות 7 שנים לפחות ממועד ביצוע הפעולה.

 

חובת הדיווח


חובת הדיווח מחייבת את הבנקים לבצע שני סוגים של דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון: דיווח אוטומטי  ודיווח יזום.


הדיווח האוטומטי מחייב את הבנק לדווח על פעולות מסויימות באופן אוטומטי וללא כל שיקול דעת מצידו.  פעולות אלו כוללות, בין היתר, העברה בנקאית מהארץ ולחו"ל וההיפך בסך של לפחות מליון ₪, אלא אם קיים תיעוד כי מדובר בעסקת יבוא או יצוא של סחורות. בפעולות כאמור מול מדינות בסיכון - החל מסך 5,000 ₪.


בנוסף יש לדווח אוטומטית על כל הפקדה או משיכת מזומנים מהחשבון בסך של לפחות 50,000 ₪, המרת מטבעות במטבע ישראלי או זר, בסך של לפחות 50,000 ₪, הוצאת צ'ק בנקאי בסך של לפחות 200,000 ₪ (למעט המחאה בנקאית בסכום של עד מליון ₪ שהוצאה כנגד הלוואה לצרכי דיור), ועוד.


הדיווח היזום מחייב את הבנק לדווח לרשות, מיוזמתו, על כל פעולה של הלקוח שנראית לו, לפי שיקול דעתו, פעולה חריגה שמעוררת חשד להלבנת הון.  פעולות אלו כוללות בין היתר, העברות כספים בסכום מהותי בין ישראל וחו"ל.


בנוסף יש לדווח באופן יזום על  פעולות שנראות חסרות הגיון כלכלי או עסקי, פעולות בהיקף יוצא דופן,  ביצוע של מספר פעולות בחשבון לאותו יעד או מאותו מקור ללא סיבה הנראית לעין, פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם הפעילות של הארגון ככל שידוע לבנק, ועוד.

 

הוראת ניהול בנקאי תקין 411

 

הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 411 בדבר ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, שפורסמה מטעם המפקח על הבנקים, קובעת נהלים מפורטים לבנקים בעניין העברות כספים מחו"ל, הפקדת מזומנים וכספים ממימוש מטבעות וירטואליים, ועוד.

 

העיקרון המרכזי של ההוראה קובע שכאשר לקוחות מסווגים בסיכון גבוה, על הבנק לנקוט בצעדים מוגברים לניהול והפחתת הסיכון.


אי היענות של לקוח לדרישת בנק למסירת פרטים, וכן קיומו של יסוד סביר להניח כי הפעולה המתבקשת קשורה להלבנת הון, מהווים סיבה סבירה לסירוב הבנק לפתיחת חשבון בנק, או לאי ביצוע פעולה בחשבון, או להפסקת ניהול החשבון.


בכל הקשור להעברת מטבעות וירטואליים, על הבנקים לקבוע מדיניות ונהלים משלו לגביהם, תוך התייחסות  לסוג המטבע הווירטואלי ומידת האנונימיות שהוא מאפשר למשתמשים בו, סוג המטבע הווירטואלי והיקף הפעילות בו, זהות נותן השירות במטבע וירטואלי, ומאפייני פעילות הלקוח.


בהתאם לכך, פירסמו הבנקים המובילים בארץ מדיניות ונהלים אשר קובעים מאילו גופים פיננסיים מפוקחים בארץ ובחו"ל הם מסכימים לקבל תמורה שמקורה בפעילות במטבעות וירטואליים; מהם סוגי המטבעות הוירטואליים שמאושרים לפעילות; ומהן הנסיבות המרכזיות שנחשבות כמפחיתות סיכון להלבנת הון ומימון טרור, לרבות אופן הרכישה במקור של הנכסים הקריפטוגרפיים, הנתיב המלא בו עברו נכסים אלו, וכן המהות הכלכלית של פעילות הלקוח.


בנוסף, הבנקים גם קבעו רשימת מסמכים שעל הלקוח להמציא להם, שכוללים במקרים מסוימים תצהירים של הלקוח וחוות דעת מצד רו"ח/עו"ד שמתמחה בפעילות במטבעות וירטואליים ומשתמש בכלי טכנולוגי לחקירות פורנזיות בסביבת הבלוקצ'ין.
 

שתפו ב
1