русский 050-881-7217

מהי הצהרת הון שניה?

לפני שנסביר מהי הצהרת הון שניה, ראוי שנסביר מהי בכלל הצהרת הון. ובכן, הצהרת הון הינה טופס שיש להגיש לרשות המסים ובמסגרתו לדווח על כלל הנכסים וההתחייבויות הכספיות של הנישום ושל משפחתו, בארץ ובחו"ל, נכון למועד מסויים, בצירוף מסמכים ואסמכתאות.

לפני שנסביר מהי הצהרת הון שניה, ראוי שנסביר מהי בכלל הצהרת הון. ובכן, הצהרת הון הינה טופס שיש להגיש לרשות המסים ובמסגרתו לדווח על כלל הנכסים וההתחייבויות הכספיות של הנישום ושל משפחתו, בארץ ובחו"ל, נכון למועד מסויים, בצירוף מסמכים ואסמכתאות.

מטרת הצהרת ההון הינה לספק רשות המסים הכנסה תמונה מלאה אודות מצבו הפיננסי של הנישום והיקף ההון הנקי שלו, ובכך לסייע לה לגלות הכנסות שלו שלא דווחו על ידו (ככל שישנן כאלו) ולקבוע את ההיקף הסביר של הכנסתו בפועל.  כלומר, מדובר במעין בדיקת אמינות שנועדה לוודא שהנישום אכן מדווח כדין על כל ההכנסות שיש לדווח עליהן לפי החוק, ושהוא איננו מעלים הכנסות כדי להתחמק מתשלום מס.

 

עם זאת, אין מדובר בהצהרה שכל אחד צריך להגיש לרשות המסים, כי אם בהצהרה שיש להגיש רק לפי דרישת רשות המסים (סעיף 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה).

 

בפועל, רשות המסים נוהגת לשלוח דרישות להגשת הצהרת הון בעיקר לבעלי עסק עצמאי: עוסק מורשה, עוסק פטור, בעל שליטה בחברה בע"מ.

 

לעתים רשות המסים נוהגת לשלוח דרישות להגשת הצהרת הון גם לשכירים בעלי שכר גבוה, בעלי הכנסות בהיקף גבוה, ובעלי מניות מהותיים בחברה.  


מהי הצהרת הון שניה?

 

הצהרת הון שניה הינה פשוטה כמשמעה: הצהרת הון שיש להגיש לאחר הגשת הצהרת ההון הראשונה.

את הצהרת ההון הראשונה יש להגיש עם פתיחת התיק במס הכנסה כעוסק מורשה/עוסק פטור/בעל חברה בע"מ. (ראו גם מידע בנושא: פתיחת תיק עוסק מורשה | פתיחת תיק עוסק פטור | פתיחת תיק חברה בע"מ).


לאחר פתיחת התיק הנ"ל תישלח לנישום דרישה ראשונה להגשת הצהרת הון, שאותה יש להגיש תוך 120 יום ממועד הדרישה.

 

הדרישה השניה להגשת הצהרת הון תישלח לנישום כעבור  4 – 5 שנים בערך, הדרישה השלישית כעבור עוד 4 – 5 שנים וכן הלאה. כלומר, כל 4 – 5 שנים יצטרך הנישום להגיש מחדש הצהרת הון.

 

טופס הצהרת הון שניה הוא למעשה בדיוק אותו טופס שלפיו מוגשת הצהרת ההון הראשונה, ואשר כולל פירוט מלא של נכסים, התחייבויות, השקעות, ומקורות הכנסה.

 

ההבדל העיקרי בין שתי הצהרות ההון הללו איננו נובע אפוא ממבנה הטופס כשלעצמו, כי אם מהאופן שבו רשות המסים מתייחסת לתוכן הטופס, כפי שיוסבר להלן.


מהי מטרת הצהרת הון שניה?

 

מטרתה של הצהרת ההון השניה (ושל כל הבאות אחריה) היא לאפשר לרשות המסים להשוות בין שתי הצהרות הון סמוכות כדי לאתר שינויים בלתי מוסברים בהיקף ההון.

 

הנחת המוצא של פקיד השומה היא: אם קיים גידול בהון שאינו מוסבר במקורות ידועים, סביר להניח שמקורו נובע מהכנסות לא מדווחות.

 

אין המדובר בהנחה חלוטה, כי אם בהנחה ניתנת לסתירה, אלא שלשם כך הנישום יצטרך להסביר מאיין נובע ההפרש בהון וכמובן לספק לכך הוכחות משכנעות ובעלות משקל.

 

מן האמור לעיל נובע כי יש להקפיד על דיווח מדוייק ומלא במסגרת הצהרת ההון הראשונה, ולמעשה במסגרת כל הצהרת הון, מאחר שהיא תהווה את הבסיס ונקודת הפתיחה להשוואה בינה להצהרת ההון שאחריה.  


איך מתבצעת השוואת ההון?

 

השוואת ההון מורכבת ממספר שלבים:

 

בתחילה רשות המיסים מסכמת את שיעור ההון הנקי שמדווח במסגרת כל אחת משתי הצהרות ההון: המוקדמת והמאוחרת.  

 

לאחר מכן מחשבים את ההפרש בין שיעורי ההון הנקי המדווחים במסגרת כל אחת משתי הצהרות ההון.


ככל שיש גידול בהון, משווים בין שיעור הגידול בהון להכנסות המוצהרות במהלך התקופה שבין שתי ההצהרות בתוספת הוצאות המחיה של הנישום. הוצאות אלו נקבעות לפי לוחות סטטיסטיים שמבוססים על הוצאות שנתיות ממוצעות של משפחות עירוניות לפי סקר הוצאות המשפחה שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.  

 

אם הגידול בהון הינו גדול מסך כל ההכנסה המוצהרת + הוצאות המחייה, ללא הסבר סביר, הדבר עלול לכאורה להצביע על הכנסה לא מדווחת שמהווה את המקור לגידול בהון.

 

לדוגמא: נניח שנישום בעל הכנסה ממוצעת במשק הצהיר בהצהרת ההון הראשונה שלו שיש לו רק דירה אחת בבעלותו, ואילו בהצהרה הבאה שלו כעבור 5 שנים הוא הצהיר שיש לו 3 דירות, וזאת מבלי שהוא דיווח על גידול בהכנסות שלו במהלך 5 השנים שחלפו בין שתי הצהרות ההון.

 

במקרה כזה, הנישום יידרש על ידי פקיד השומה להסביר כיצד הוא הפך לבעלים של עוד 2 דירות נוספות תוך 5 שנים בלבד.

 

הנישום מצידו יוכל לטעון כי מדובר בדירות שהוא ירש מהוריו, או שהוא מימן את רכישתן באמצעות זכייה בפייס או כספי פיצויים שקיבל מחברת ביטוח, או כספים שקיבל לפי פסק דין של בית משפט, וכיו"ב. תהא אשר תהא טענתו של הנישום, יהיה עליו להוכיח אותה באמצעות מסמכים ואסמכתאות.

 

ככל שהנישום לא יטרח לספק הסברים לפקיד השומה, או שהסבריו לא יניחו את דעתו של פקיד השומה, פקיד השומה יהיה רשאי לדחות את הצהרת ההון שלו, לקבוע לו שומה לפי מיטב השפיטה, ולחייב אותו בתשלום מס בגין ההפרש הלא מוסבר. עם זאת, לנישום גם שמורה הזכות לערער על כך.


מה קורה אם לא מגישים את הצהרת ההון השניה?

 

אי הגשת הצהרת הון שניה או כל הצהרת הון שהיא מהווה עבירה פלילית לפי סעיף 215 לפקודת מס הכנסה, וגוררת מספר השלכות חמורות כמפורט להלן:

 

  • תשלום קנס בגין כל חודש פיגור. 
  • ביטול זכאות לקבלת אישורים מרשות המסים שחיונים לניהול העסק כגון "פטור מניכוי מס במקור", דבר שעלול לפגוע בפעילות התקינה של העסק. 
  • יצירת חשד להעלמת הכנסות אצל רשות המסים, דבר שעלול להוביל ביצוע חקירות מעמיקות יותר לגבי ענייניו הכספיים של הנישום, ובמילים אחרות: "כאב ראש" מיותר לחלוטין, שמוטב לגמרי להימנע ממנו ולהגיש את הצהרת ההון כנדרש לפי החוק.


כיצד מומלץ להגיש את הצהרת ההון השניה?

 

כאשר מגישים הצהרת הון שניה או כל הצהרת הון שהיא, מומלץ לפעול כדלקמן:

 

  1. יש להגיש את הצהרת ההון במועד, כדי להימנע מתשלום קנסות וסנקציות נוספות.
  2. יש למלא את הצהרת ההון באופן מלא ומדויק. רישום פרטים כוזבים בהצהרת ההון או השמטת נכסים ממנה מהווים אף הם עבירה פלילית, וזאת לפי סעיפים 216 ו-220 לפקודת מס הכנסה.  בנוסף מומלץ להימנע מכל מיני התחכמויות וטריקים מיותרים, מאחר שרשות המסים מקושרת למערכות מידע שונות ויכולה לחשוף אותם.
  3. יש לערוך השוואה קפדנית בין הצהרת ההון שיש להגיש לבין הצהרת ההון הקודמת לה כדי לוודא שאין ביניהן שינויים בלתי מוסברים, וכן להיערך מראש עם הסברים ומסמכים למקרה שתידרשו על ידי פקיד השומה להסביר שינויים בהון ולהצביע על מקורות כספיים.
  4. יש לאסוף במהלך התקופה המדווחת את כל המסמכים שמעידים על קבלת הכספים מכל המקורות השונים ולהגיש אותם במצורף להצהרת ההון. מדובר במסמכים כגון  דפי חשבון בנק, חוזי רכישה ומכירה של נכסים, מסמכים המעידים על פירעון הלוואות, אישורים על קבלת מתנות או ירושות, וכיו"ב.  
  5. כאשר מקבלים כספים ממקור כלשהו, לרבות מקרובי משפחה, עדיף לקבל את הכסף באמצעות הבנק ולא במזומן, כדי שתוכלו להוכיח את קבלת הכספים הללו.  כדאי גם לזכור שרשות המסים מתייחסת בחשדנות לטענות בדבר כספים שהתקבלו מקרובי משפחה.
  6. במקרה של ספק, מומלץ להתייעץ עם רו"ח שמתמחה במסים והצהרות הון. 

יש לכם שאלה? אנחנו כאן כדי לעזור

הצוות שלנו יספק לכם שירות מותאם אישית, שיעזור לכם לנהל את העסק בצורה חלקה ובטוחה, ללא דאגות מיותרות.

שתפו ב

עוסק זעיר הוא סיווג חשבונאי המיועד לבעלי עסקים קטנים בעלי מחזור הכנסות נמוך מאוד. מושג זה פחות נפוץ כיום מאחר שהסיווג הוחלף באופן רשמי על ידי "עוסק פטור". רבים עדיין משתמשים בו בשיח היום-יומי כדי לתאר בעלי עסקים קטנים שאינם מחויבים במע"מ. ולהלן התייחסותינו בנידון.

מס רווח הון הינו סוג ספציפי של מס הכנסה אשר מוטל על רווח שהופק בעת מכירת נכסים בהתאם להוראות חלק ה' לפקודת מס הכנסה (מסעיף 88 ואילך).

"טופס 5329 – דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל" הינו טופס של מס הכנסה אשר מכיל דיווח על הפרטים האישיים וכלל מקורות ההכנסה של ממלא הטופס ובן/בת זוגו, בארץ ובחו"ל.

גיוס הון הוא אמצעי חלופי להשגת אשראי שלא מן הבנק, והוא נפוץ בקרב סטראטאפים ועסקים בתחילת דרכם אך לא רק. גם חברות מבוססות המבקשות לערוך מהלכים ופיתוחים עסקיים מורכבים, ייתכן ויבקשו לגייס את ההון ממשקיעים.

1