זו גם הסיבה מדוע רוב הזכויות שדיני העבודה מעניקות לעובד הינן זכויות קוגנטיות, קרי, זכויות שלא ניתן להתנות עליהן לרעת העובד ביחס לזכויות הקבועות בחוק או בפסיקה. מדובר בזכויות שהעובד אינו יכול לוותר עליהן, באופן מלא או חלקי, גם אם הוא לכאורה מסכים לכך, וזאת על מנת לא לתת למעסיקים בארץ את האפשרות לנצל לרעה את העובדים.
כך, לדוגמא, העובד והמעסיק אינם יכולים להסכים ביניהם שהעובד לא יהיה זכאי בכלל לפיצויי פיטורים במקרה שהוא יפוטר או שהוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים בשיעור מופחת. ככל שהם בכל זאת הסכימו על כך, בעל פה או בכתב, להסכמה זו לא תהיה כל תוקף. מנגד, העובד והמעסיק בהחלט יכולים להתנות על הזכויות הקוגנטיות לטובת העובד, כלומר, להסכים שלעובד יינתנו זכויות שמטיבות ביחס לזכויות הקבועות בחוק או בפסיקה, ולדוגמא, שישולמו לו פיצויי פיטורים בשיעור מוגדל וכדומה.
להלן סקירה של זכויות העבודה העיקריות שניתנות כיום בישראל.
שימו לב: התנאים המפורטים בסקירה שלהלן, הינם תנאי מינימום שלא ניתן לרדת מהם, גם בהסכמה בין העובד למעסיק. עם זאת, וכפי שצויין לעיל, הצדדים בהחלט רשאים להסכים שהעובד יהיה זכאי לתנאים מטיבים, העולים על התנאים המינימאליים.
זכויות עם התחלת העבודה
הודעה או הסכם על תנאי העבודה. העובד זכאי לקבל מהמעסיק שלו הודעה או הסכם בכתב שמפרטים את תנאי העבודה שלו, וזאת תוך חודש ימים ממועד תחילת עבודתו.
על ההודעה או ההסכם לציין שורה של תנאים בסיסיים, כגון מועד תחילת העבודה, תיאור עיקרי התפקיד, שכר העובד ועוד [חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002].
זכויות לגבי שכר העבודה
שכר מינימום
העובד זכאי לשכר מינימום, שישולם לו לפי גילו: קטין או בגיר, ואופן העסקתו: בהיקף חודשי, יומי, או שעתי. לדוגמא, החל מיום 1.4.2024 שכר המינימום בישראל הינו 5,880.02 ₪ למשרה חודשית מלאה, או 32.31 ₪ לשעה.
אי תשלום שכר מינימום או איחור במועד תשלומו מהווה עבירה פלילית [חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987].
מועד תשלום השכר
העובד זכאי לקבל את שכר עבודתו עד ליום התשיעי לחודש הקלנדארי בגין חודש העבודה הקודם. אי תשלום השכר במועד מזכה את העובד בקבלת פיצויי הלנה [חוק הגנת השכר, תשי"ח-1968].
גמול שעות נוספות
שבוע העבודה במגזר הפרטי כולל 42 שעות. במקומות שבהם עובדים 5 ימים שבוע (כפי שנהוג בדרך כלל), 4 ימים יהיו בני 8.6 שעות (8 שעות ו-36 דקות) ויום אחד בן 7 שעות ו-36 דקות, לא כולל הפסקות עבודה, אא"כ הוסכם אחרת בין הצדדים.
כל אחת משתי שעות העבודה הנוספות הראשונות ביום עבודה מזכה את העובד בגמול שעות נוספות בשיעור של 125% ביחס לשכר שעת עבודה רגילה. כל שעת עבודה נוספת מעבר לשעתיים הללו מזכה את העובד ב-150% [חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951].
כדי לחסוך את הצורך בהתחשבנות מדוייקת לגבי גמול השעות הנוספות שמגיע לעובד מדי חודש בחודשו, ישנם מקומות עבודה בהם נהוג לשלם לעובד תשלום גלובאלי עבור השעות הנוספות, בסכום חודשי קבוע. בפסיקה נקבע שעל מנת שהתשלום הגלובאלי יהיה חוקי, עליו לעמוד בתנאים המצטברים הבאים: התשלום הגלובאלי צריך להיות מופרד באופן מפורש מהשכר הרגיל, יש לכמת במפורש את היקף השעות הנוספות שהעובד צפוי לעבוד במהלך החודש, וכן לציין את סכום השכר הגלובאלי המגיע לו עבור שעות אלו.
דמי נסיעות
העובד זכאי לקבלת החזר הוצאות נסיעה למקום העבודה וממנו, לפי תעריף נסיעה מוזל ליום או לחודש, לפי הזול מביניהם [צווי ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה].
דמי הבראה
העובד זכאי לקבלת דמי הבראה לאחר השלמת שנת עבודה אחת לפחות במקום עבודתו. מספר ימי ההבראה משתנה בהתאם לשנות הוותק במקום העבודה.
שווי יום ההבראה מתעדכן מעת לעת [צווי ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה].
ביטוח פנסיוני
על המעסיק לבטח את עובדו בהסדר פנסיוני (קרן פנסיה ו/או ביטוח מנהלים) וזאת ככל שאין לעובד הסדר פנסיוני בכלל, או שאין לו הסדר פנסיוני שהינו מטיב ביחס להסדר הפנסיוני שעל פי הצו.
במסגרת ההסדר הפנסיוני, על המעסיק והעובד להפריש לפנסיה, ועל המעסיק בלבד גם להפריש לפיצויי הפיטורים של העובד. סכום ההפרשות נגזר באחוזים משכר העובד, וגובהו מתעדכן מעת לעת. נכון לשנת 2024, על המעסיק להפריש 6% לפנסיה, על העובד להפריש 6.5% להפריש לפנסיה, ועל המעסיק להפריש 6% לפיצויי הפיטורים, סה"כ: 18.5% [צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק].
זכויות לגבי מנוחה/היעדרות מעבודה
הפסקות עבודה יומיות
העובד זכאי למספר הפסקות עבודה במהלך יום עבודתו: הפסקות לשימוש בשירותים, לפי צרכי העובד; הפסקות להתרעננות בנות מספר דקות לצורך החלפת כח ואוויר כגון לשתיית קפה, עישון סיגריות, וכדומה; והפסקה לארוחת צהריים ומנוחה מ- 3/4 שעה ועד 3 שעות בימי חול, ולפחות חצי שעה בימים שלפני יום המנוחה השבועית ולפני חג [חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951].
מנוחה שבועית מעבודה
כל עובד זכאי למנוחה שבועית במשך לפחות 36 שעות, שכוללת את יום המנוחה לפי דתו. אסור להעסיק את העובד בימי המנוחה השבועית שלו, למעט במקרה שבו ניתן היתר מיוחד להעסקת עובדים בימים אלו לענף מסוים או למעסיק מסוים [חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951].
ימי חופשה שנתית
העובד זכאי לימי חופשה בתשלום מדי שנה. מספר ימי החופשה נקבע לפי וותק שנות העבודה של העובד + משך שבוע העבודה שלו: 5 או 6 ימים.
מספר ימי החופשה לגבי עובד שעובד 6 ימים בשבוע, נקבע לפי חוק חופשה שנתית.
מספר ימי החופשה לגבי עובד שעובד 5 ימים בשבוע, נקבע לפי צו ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי, וזאת ככל שהצו חל על מקום העבודה של העובד. אם הצו אינו חל עליו, מספר ימי החופשה שלו ייקבע לפי חוק חופשה שנתית.
ימי מחלה
העובד זכאי להיעדר ממקום עבודתו בגין מחלה ולקבל דמי מחלה. עם זאת, דמי המחלה משולמים בדרך כלל רק החל מהיום השני להיעדרות ואילך.
עבור היום השני והשלישי הוא זכאי לדמי מחלה בשיעור של 50% משכר העבודה הרגיל שלו, והחל מהיום הרביעי הוא זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא, של 100%, משכר העבודה הרגיל שלו [חוק דמי מחלה, תשל"ו-1976].
זכויות עם סיום העבודה
שימוע
לפי הפסיקה בארץ, כל עובד ששוקלים לפטרו זכאי לעריכת הליך שימוע כדין לפני קבלת ההחלטה הסופית בדבר פיטוריו, וזאת על מנת ליידע אותו על הטענות שמועלות כנגדו ולאפשר לו להתגונן בפניהן לפני קבלת ההחלטה הסופית בעניין זה.
הודעה מוקדמת לפיטורים
ככל שהמעסיק החליט לפטר את העובד לאחר עריכת השימוע, מחובתו לתת לו הודעה מוקדמת על כך בכתב.
משך ההודעה נקבע לפי משך תקופת עבודתו של העובד: עד ששה חודשים (כולל) - יום אחד עבור כל חודש שבו העובד עבד; מ-7 חודשים ועד 12 חודשים (כולל): 6 ימים עבור 6 החודשים הראשונים, ויומיים וחצי נוספים עבור כל חודש נוסף מעבר להם; לאחר שנת עבודה ראשונה - חודש ימים [חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001].
פיצויי פיטורים
עובד שהשלים לפחות שנת עבודה אחת במקום עבודתו לפי פיטוריו זכאי לקבלת תשלום פיצויי פיטורים. סכום הפיצויים נקבע לפי גובה המשכורת החודשית האחרונה של העובד כפול מספר שנות העבודה שלו [חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963].
מאמר זה נכתב על-ידי עורך דין מטעם משרד רואי חשבון EA&CO CPA. עם זאת יודגש שמשרדנו איננו מספק ייעוץ בדיני העבודה. מטרת המאמר היא להקנות ערך מוסף לקוראינו.