דוח שנתי לסוחרים בברוקר זר

לא בכל מקרה עצם פתיחת החשבון יוצרת באופן אוטומטי חובת דיווח. יש לבדוק אם בוצעו מכירות, התקבלו דיבידנדים או ריביות, נוצרו רווחים או הפסדים ומהן יתר הכנסותיו ונסיבותיו של בעל החשבון. כאשר קיימת חובת הגשת דוח, יש לכלול בו את ההכנסות והפעילות הרלוונטיות ולצרף את הנספחים המתאימים לרווחי הון מניירות ערך.

גם כאשר אין רווח לתשלום מס, עשוי להיות כדאי לדווח על הפסד הון ממומש. דיווח נכון עשוי לאפשר לשמור את ההפסד לצורך קיזוז מול רווחי הון מתאימים בעתיד. חשוב להבחין בין ירידה בשווי של נכס שעדיין מוחזק בחשבון לבין הפסד שמומש בפועל באמצעות מכירה או סגירת עסקה.

דיבידנד מחו"ל הוא הכנסה שעשויה להיות חייבת בדיווח בישראל. הדבר נכון גם כאשר הדיבידנד נשאר בחשבון המסחר ולא נמשך לחשבון הבנק. רשות המסים מאפשרת דיווח על הכנסות מחו"ל, לרבות דיבידנד, ריבית ורווחי הון מניירות ערך.

ניכוי מס בחו"ל אינו פוטר בהכרח מהצורך לדווח בישראל. יש לבדוק את שיעור המס שנוכה, את סוג ההכנסה ואת האמנה הרלוונטית. במקרים המתאימים ניתן לבחון קבלת זיכוי בישראל בגין מס זר ששולם, במטרה למנוע או לצמצם כפל מס. הזיכוי כפוף לתנאים, למגבלות ולאסמכתאות מתאימות.

התשובה הקצרה היא כן, בהחלט. פקודת מס הכנסה בישראל מאפשרת קיזוז הפסדי הון ממסחר בניירות ערך בחו"ל כנגד רווחי הון בניירות ערך בארץ, ולהיפך. חשוב לשמור על סדר קיזוז נכון.

במקרים המתאימים ניתן לבחון קיזוז הפסד הון ממומש מחשבון אחד מול רווח הון בחשבון אחר. לשם כך צריך לרכז את דוחות הפעילות מכל הברוקרים ולא להסתפק בדוח של חשבון אחד בלבד. הקיזוז תלוי בסוג ההפסד, בסוג הרווח, בשנת המס ובשאלה האם ההפסד דווח ונשמר כדין.

בשלב הראשון בודקים אילו פעולות בוצעו בכל שנה, האם נוצרו רווחים או הפסדים ואילו הכנסות התקבלו. לאחר מכן ניתן לבחון את אופן הסדרת הדוחות החסרים ואת ההתנהלות מול רשות המסים. ככל שפונים מוקדם יותר, קל יותר לרכז את המסמכים ולבחון את האפשרויות לפני שהעניין מתפתח לחוב, דרישה או הליך נוסף.

בדרך כלל נבקש את הדוח השנתי המלא של חשבון המסחר, פירוט העסקאות, דוחות דיבידנדים וריביות, אישורים על מס שנוכה בחו"ל ופרטים על חשבונות נוספים. בנוסף, לצורך הכנת דוח שנתי מלא ייתכן שנצטרך טופסי 106, אישורים על הכנסות אחרות, הפקדות פנסיוניות, תרומות ומסמכים נוספים בהתאם לנסיבות האישיות של הלקוח.