שכירים שעברו שינויים במהלך השנה – החלפת עבודה, לידה, השלמת תואר, שינוי משפחתי או הפקדות – זכאים לעתים קרובות להחזרי מס משמעותיים. הבעיה העיקרית היא חוסר דיווח בזמן למעסיק או לרשות המסים, המוביל לתשלום מס יתר. החוק מאפשר בקשה להחזר עד שש שנים אחורה. שכירים אחראים לדיווח על שינויים – המעסיק והמס לא יפעלו זאת מיוזמתם.
שכירים, שמגיעים אליי, בדרךכלל עושים זאת אחרי שנה בה משהו השתנה: שכר לא יציב, מעבר עבודה, לידה, לימודים, תקופת חל״ת או אפילו תרומות שהם לא בטוחים אם מזכות אותם. הם מבקשים לדעת אם נוכה מהם מס גבוה מידי והאם מגיעים להם החזרים כספיים.
מניסיוני, ברוב המקרים קיים פער בין מה שהחוק מאפשר לבין מה שהמעסיק ידע. החזר מס אינו “הטבה”, אלא תיקון טעויות שנוצרו בעקבות שינויים במהלך השנה.
מתי שכירים זכאים להחזר מס?
מס הכנסה מחשב את המס כאילו כל השנה הייתה יציבה. לכן כל שינוי, אפילו קטן, יוצר פער אם לא דווח למעסיק או לרשות המסים. ליוויתי שכירה שהחליפה מקום עבודה, אבל לא היא ולא המעסיקים עדכנו את הנתונים במועד. במשך חודשים נוכה לה מס גבוה מדי, ורק בבדיקה השנתית התברר שמגיע לה החזר של כמעט 6,000 ש״ח.
גם שינוי בשכר משפיע. עובדים שמקבלים בונוס גדול בסוף השנה משלמים עליו מס כאילו היה זה שכרם הקבוע. אלא אם כן, המעסיק או השכיר, מדווחים על השינוי ומעדכנים את נקודות הזיכוי. כשבודקים את השנה כולה, מתאזן המס ולעיתים מתגלה החזר משמעותי, שנוצר רק בגלל איחור בדווח.
מצבים פחות מוכרים שמזכים בהחזר מס
יש מצבים רבים ששכירים לא מודעים אליהם. כדוגמא: מי שסיים תואר אקדמי זכאי לנקודות זיכוי לפי פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי ליחיד שסיים לימודים לתואר אקדמי) אבל אם המעסיק לא עודכן או שהשכיר לא מסר את האישורים, הנקודות אינן מופעלות. ליוויתי מהנדס שסיים תואר לפני ארבע שנים ורק אז גילה שהוא יכול לקבל החזר רטרואקטיבי.
גם שינוי מצב משפחתי משפיע: נישואין, גירושין, לידת ילד, אימוץ או מעבר ליישוב מזכה. כל אחד מהשינויים האלה מחייב עדכון אצל המעסיק או דיווח לרשות המסים. כשזה לא קורה נוצר פער שמצטבר להחזר גדול.
החזרי מס בעקבות חופשת לידה או הפסקת עבודה
נשים אחרי חופשת לידה כמעט תמיד זכאיות להחזר. ביטוח לאומי מנכה מס בצורה שונה מהמעסיק, ואם השינוי לא מדווח הפערים מצטברים. ברוב המקרים אני רואה החזרים של אלפי שקלים, בגלל חוסר התאמה בין הגופים.
גם מי שעבר תקופה של חל״ת, אבטלה או הפסקת עבודה קצרה חייב לדווח על כך. מס הכנסה מניח שהשכר השנתי גבוה יותר ממה שהיה בפועל, ולכן נוצר תשלום יתר. כשאין דיווח נוצרת טעות שמתגלה רק בבדיקה שנתית.
תרומות - מה אומר החוק ומה באמת קורה בשטח
החזרי מס על תרומות מוסדרים בסעיף 46 לפקודת מס הכנסה. החוק קובע שהתרומה חייבת להיות למוסד שאושר לפי סעיף 46, שהזיכוי הוא 35% מגובה התרומה, ושסכום המינימום לקבלת זיכוי הוא 200 ש״ח בשנה.
החל מה -1 בינואר 2026, יש שינוי משמעותי: זיכוי בגין תרומה במסגרת תיאום מס יתאפשר רק אם התרומה דווחה במערכת המקוונת של רשות המסים. כלומר, גם אם יש קבלה, ללא דיווח מקוון, הזיכוי לא יופעל.
רבים עדיין תורמים לעמותות מוכרות ולא מדווחים בזמן לא למעסיק, לא לרשות המסים, ולעיתים גם לא במערכת המקוונת. השינוי החדש רק מחדד את חשיבותו של דיווח מסודר בזמן אמת.
קופות גמל, ביטוחי חיים והפקדות - מה מזכה בהחזר?
ההטבות על הפקדות לקופות גמל, ביטוחי חיים וקרנות השתלמות נשענות על שני מקורות:
* פקודת מס הכנסה - מגדירה את הזיכויים והניכויים
* תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ״ד–1964 מגדירות מהי קופה מזכה ומהן התקרות
שכירים רבים מפקידים לקופת גמל להשקעה או לביטוח חיים אבל לא מעבירים למעסיקם את האישורים. המעסיק לא מפעיל את הזיכוי, ורק בבדיקה שנתית מתגלה שמגיע החזר. זה אחד המקומות שבהם אני רואה הכי הרבה כסף שממתין לשכירים רק כי לא דווח בזמן.
הטבות מס על הפקדות לקופת גמל או ביטוח חיים עבור ילדים - מה חשוב לדעת?
הורים שמפקידים עבור ילדיהם לקופת גמל או לביטוח חיים יכולים לקבל הטבות מס ניכוי או זיכוי בהתאם לסעיפים 45א ו-47 לפקודת מס הכנסה. סעיפים אלה עוסקים ב- הטבות מס בגין הפקדות לחיסכון פנסיוני (כגון קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי חיים). הבקשה מוגשת באמצעות טופס 158 והיא מיועדת להורים שמוגדרים “עמית מוטב”, כלומר כאלה שהפקידו עבור עצמם לקופת גמל לקצבה בסכום מינימלי שנקבע בחוק.
לקבלת ההטבה, יש לצרף אישורי הפקדה שנתיים מחברות הביטוח או מקופות הגמל, והבקשה מוגשת כחלק מהדו״ח השנתי או במסגרת בקשה להחזר מס. למעשה, הרבה הורים מפקידים לילדים במשך שנים אבל לא מגישים את הטופס, ולכן לא מקבלים את ההטבות שמגיעות להם.
טעויות נפוצות שאני רואה אצל שכירים
ההנחה שהמעסיק “מטפל”. המעסיק מדווח, אבל לא הכל הוא יודע על חייכם. הוא לא בהכרח יודע ש: סיימתם תואר, תרמתם, הפקדתם לקופה או עברתם דירה ליישוב מזכה - אלא אם דיווחתם לו.
רשות המסים לא תפנה אליכם מיוזמתה. האחריות לדווח ולבדוק היא שלכם.
האם יש מגבלת זמן להגשת בקשה להחזר מס?
כן. לפי סעיף 160 לפקודת מס הכנסה, ניתן להגיש בקשה להחזר מס עד 6 שנים אחורה.
כל שנה שלא מוגשת בזמן נמחקת לצמיתות, גם אם מגיע החזר גדול.
אני רואה לא מעט מקרים שבהם שכירים מגלים מאוחר מדי שהייתה להם שנה עם שינוי מזכה, אך חלפו יותר משש שנים.
איך לגשת לבדיקה בצורה נכונה?
אני תמיד ממליץ לראות בבדיקה פעולה פשוטה שמטרתה להחזיר כסף שכבר שילמתם. מי שעבר שינוי בשנים האחרונות כמעט תמיד כדאי לו לבדוק.
הבדיקה עצמה מבוססת על טפסי 106, אישורי הפקדות, אישורי לימודים, תרומות וכל מסמך שמראה שינוי במהלך השנה. כשמסדרים את הנתונים התמונה מתבהרת מהר מאוד, ורואים בדיוק איפה הדיווח לא הושלם.
