כדי להבין טוב יותר נושא זה, נסביר תחילה מהי מניה ומהו הון המניות של החברה, ולאחר מכן נרחיב אודות הליכי הקצאת מניות והעברת מניות, בעיקר בחברה פרטית.
מהי מניה?
מבחינה פורמאלית, מניה מוגדרת כ-"אגד של זכויות בחברה הנקבעות בדין ובתקנון" (סעיף 1 לחוק החברות, תשנ"ט-1999).
במילים פשוטות יותר, מניה הינה סוג של נייר ערך אשר מקנה לבעליו חלק מהבעלות בחברה, וכן זכויות וחובות שונות הן כלפי החברה והן כלפי בעלי המניות האחרים.
לכל מניה יש ערך נקוב כלשהו שנקבע באופן שרירותי בעת הקמת החברה, ולכן אין לו כל משמעות מבחינת שוויה האמיתי של המניה, שיכול כל הזמן לעלות או לרדת בעוד הערך הנקוב של המניה נשאר קבוע, כי אם משמעות חשבונאית בלבד, בעת עריכת מאזן החברה.
חלוקת המניות בין בעלי המניות מייצגת את היקף הבעלות של כל אחד מהם בחברה, לפי מספר המניות שבבעלותו של בעל המניות ביחס למספר המניות הקיימות. לדוגמא, אם לחברה יש 1,000 מניות, ולבעל מניות כלשהו יש 100 מניות, מכאן שהוא מחזיק ב-10% מהבעלות בחברה. אם הוא מחזיק בלפחות 510 מניות מתוך 1,000 המניות, המשמעות היא שהוא מחזיק ב-51% ממניות החברה, ועל כן הוא גם מוגדר כבעל השליטה בחברה.
זכויותיו וחובותיו של בעל מניה הן כקבוע בחוק החברות, בתקנון החברה, ולפי כל דין (סעיף 183 לחוק החברות).
הזכויות העיקריות שהמניות מקנות כוללות את זכות ההצבעה באסיפה הכללית של בעלי המניות, הזכות למנות דירקטורים, הזכות לקבל מידע על החברה ולעיין במסמכיה, הזכות להשתתף בחלוקת רווחי החברה (דיבידנדים), והזכות להשתתף ברווח השיורי של החברה לאחר פירוקה.
החובות העיקריות שהמניות מטילות כוללות את חובתו של בעל המניות להשתמש בזכויותיו ובמילוי חובותיו בתום לב ובדרך מקובלת כלפי החברה ובעלי המניות האחרים, ולהימנע מניצול לרעה של כוחו בחברה וקיפוח בעלי מניות אחרים.
קיימים כל מיני סוגים של מניות, שנקבעים אף הם במסגרת תקנון החברה. סוג המניות הנפוץ ביותר הוא כמובן המניות הרגילות. בנוסף לו קיימים כל מיני סוגים של מניות מיוחדות, שבדרך כלל שמקנות לבעליהן זכויות יתר ספציפיות לעומת המניות הרגילות: מניות בכורה, מניות הנהלה, מניות שליטה, ועוד.
מהו הון המניות של חברה?
הון המניות של החברה נחלק אף הוא לסוגים שונים: רשום, מוקצה, נפרע, ובלתי נפרע.
הון המניות הרשום
הון המניות המקסימאלי שנקבע בתקנון החברה בעת הקמתה, ואשר מהווה את סך כל המניות שהחברה רשאית להקצות לבעלי מניות.
לדוגמא: "הון המניות של החברה הוא 100,000 ש"ח (מאה אלף ש"ח), מחולק ל- 100,000 מניות רגילות בנות 1.00 ש"ח ע"נ כל אחת."
בעבר הייתה לגודל ההון הרשום גם משמעות כספית, מאחר שגודל תשלום האגרה השנתית נקבע בעבר לפי גודל ההון הרשום. כיום יש לגודל ההון הרשום משמעות טכנית בלבד במובן זה שלא ניתן להקצות מניות מעבר לגודלו. במקרה שבו כל ההון הרשום כבר הוקצה, ניתן יהיה להגדיל אותו באמצעות תיקון תקנון החברה ובכפוף להוראות הדין. כדי להימנע מכך, מקובל לקבוע כיום את היקף הון המניות הרשום בסכומים גבוהים יחסית.
הון מניות מוקצה
הון המניות שהוקצה/הונפק בפועל לבעלי המניות, מתוך ההון הרשום.
הון מניות נפרע
הון המניות המוקצה שתמורתו בגין ערכן הנקוב שולמה בפועל על ידי בעלי המניות.
הון מניות בלתי נפרע
הון המניות המוקצה שתמורתו בגין ערכן הנקוב לא שולמה על ידי בעלי המניות. בחברה שהינה חברה בעירבון מוגבל (קרי, חברה בע"מ) מי שמחזיק במניות בלתי נפרעות יהיה ערב לחובות החברה בעת פירוקה לפי גובה סכום המניות שלא נפרע על ידו.
כעת, כשהבנו את ההבדלים בין סוגי הון המניות השונים, נוכל להבין טוב יותר מהי הקצאת מניות, מהי העברת מניות, ומהם ההבדלים ביניהם.
מהי הקצאת מניות?
הקצאת מניות הינה חלוקה/הנפקה של מניות החברה לבעל מניות מתוך הון המניות הרשום שלה.
הקצאת המניות יכולה להיות תוך תשלום התמורה עבור ערכן הנקוב (מניות נפרעות) או ללא תשלום התמורה עבור ערכן הנקוב (מניות בלתי נפרעות).
הקצאת המניות הראשונית מתקיימת כבר בעת הקמת החברה, והיא מוסדרת במסגרת תקנון החברה (ולעתים גם במסגרת הסכם המייסדים של החברה, ככל שישנו כזה).
לאחר הקמת החברה והקצאת המניות הראשונית, ניתן להקצות מניות נוספות מתוך ההון הרשום לבעל מניות קיים או חדש בחברה, וזאת בדרך כלל לצרכי גיוס הון לחברה, אם כי יש לקחת בחשבון שהדבר יוביל לדילול אחוזי הבעלות בחברה של יתר בעלי המניות שקיימים בה.
כפי שצויין לעיל, במידה שכל מניות ההון הרשום של החברה כבר הוקצו, ניתן להגדיל את ההון הרשום של החברה באמצעות תיקון תקנון החברה וכפוף להוראות הדין.
מבחינה מיסויית (ראו גם מאמר בנושא מס הכנסה), הפרקטיקה הנוהגת אינה רואה בהקצאת מניות אירוע מס שמחוייב בתשלום מס, למעט כאשר מדובר בהקצאה שמהווה "פעולה באיגוד בחברה שהיא איגוד מקרקעין."
איך מבצעים הקצאת מניות?
כדי לבצע הקצאת מניות, יש תחילה לקבל החלטה במסגרת אסיפת בעלי המניות או ישיבת דירקטוריון החברה (בהתאם להוראות תקנון החברה), ולתעד אותה במסגרת פרוטוקול חתום ומאומת. על ההחלטה לפרט את סוג המניות שהוקצו, מספרן, כמותן, ערכן הנקוב, למי הן הוקצו, והאם הוא שילם את התמורה עבור המניות.
לאחר מכן, יש לדווח לרשם החברות על ביצוע ההקצאה תוך 14 יום ממועד ביצוע ההקצאה, ובאמצעות טופס 4. הטופס ייחתם ע"י נושא משרה בחברה, לרבות דירקטור או מנכ"ל, תוך אימות חתימתו ע"י עו"ד.
שימו לב: החל מיום 27.6.2024 ואילך, כל החברות בישראל מחוייבות להגיש דיווחים ובקשות לרשם החברות באופן מקוון בלבד, באמצעות אתר האינטרנט "תאגידים ברשת" (תאגידים Online).
מהי העברת מניות?
העברת מניות הינה העברה של מניות חברה שכבר הוקצו מבעל מניות כלשהו לבעל מניות אחר, חדש או קיים, וזאת בתמורה או שלא בתמורה.
לפני ביצוע כל עסקת העברת המניות חשוב לבצע בדיקות מקדימות כדי לברר האם חלות בחברה הגבלות כלשהן בנושא העברת המניות, כגון זכות קדימה או זכות סירוב ראשונה, וכן כדי לקבל את כל האישורים שנדרשים לביצועה, כגון אישור דירקטוריון החברה.
מקובל להסדיר את עסקת העברת המניות במסגרת הסכם בין בעלי המניות, אם כי אין חובה לערוך הסכם כזה. במסגרת הסכם זה נהוג לקבוע תנאים שונים כגון סכום התמורה, מועדי תשלום התמורה, וכיו"ב.
מבחינה מיסויית, העברת מניות בתמורה נחשבת בד"כ לאירוע מס שמחייב דיווח ותשלום מס רווח הון.
איך מבצעים העברת מניות?
כדי לבצע העברת המניות יש תחילה לקבל החלטה במסגרת דירקטוריון החברה בדבר ביצוע העברת המניות. על ההחלטה לפרט את סוג המניות המועברות, כמותן, ערכן הנקוב, ופרטי בעלי המניות – המעביר והמקבל. יש לתעד את קבלת ההחלטה במסגרת פרוטוקול שייחתם ע"י יו"ר ישיבת הדירקטוריון.
בנוסף, יש לחתום על שטרי העברת המניות (בעל המניות המעביר + עד לחתימתו, בעל המניות המקבל + עד לחתימתו), ולדווח על העברת המניות לרשם החברות תוך 14 יום ממועד ביצוע העברת המניות, ובאמצעות טופס 3.
שימו לב: כפי שצויין לעיל, החל מיום 27.6.2024 ואילך, כל החברות בישראל מחוייבות להגיש דיווחים ובקשות לרשם החברות באופן מקוון בלבד, באמצעות אתר האינטרנט "תאגידים ברשת" (תאגידים Online).
